"רק שאני אבין, החזרת אותי למדף עכשיו?"

-איזה מדף?

"זה שאתה שם עליו אנשים שאתה מדבר איתם פעם בכמה חודשים כשבא לך לשחק" 

הוא רק הגיב לי ב"חח איזה גנובה" 

אתה רשמית נמחק לי מהחיים ושלא תעיז בכלל לחזור עוד כמה זמן. כן אתה מרגש ומעניין אבל בדיוק למפגש אחד. ואז אתה נעלם כי אתה יודע שאין בך שומדבר לתת מעבר לזה. אין לך אומץ להתמודד עם שום דבר ועם שום אדם. ולי עם כל הרצון לעניין שבך אין לי מה לעשות עם זה. ההיעלמות שלך דופקת לי את המוח ובא לי להרוג אותך מהתסכול. "להשאיר טעם של עוד" יא חתיכת טמבל. מפספס את החיים בלחיות איתם תופסת ולברוח. הריגוש הזה מעניין? כן בגיל 15 אולי והאמת שגם אז דברים כאלה לא עניינו אותי. זה עניין אותי רק בתקופה שהייתי מספיק דפוקה ונמנעת מהחיים בעצמי. והתקופה הזו נגמרה תודה לאל. 

הזכרת לי לדקה וחצי איך זה הרגיש להיות איתך.. בהתחלה זה מדהים אבל אז בור גדול, יציבות מתפוררת ואין לך איפה לתקוע את עצמך. 

יכול להיות שחבר שלי משעמם אותי כרגע ויכול להיות שיש דברים שצריך לעבוד עליהם ואולי דברים שאי אפשר בכלל לפתור. נחיה ונראה. אתה בכל מקרה זה ממש לא הדרך וזה לא אופציה. כן אני סאחית וגאה בזה. בא לי להרוג אותך בכל פעם שאני נזכרת בך. פשוט ככה. כל-כך לא התגעגעתי לגיל הזה ולצעירות הזו ולבנים האלה שלא יודעים שומדבר על מחויבות. 

זה הבכי הכי כואב שהיה לי. 

נפרדנו לחלוטין עכשיו.

ואני באמת לא יודעת איך החיים שלי יראו בלעדיך. זאת לא הייתה אהבה מטורפת וזה הרגיש שבכלל אין בינינו כימיה אבל התמיכה והמחויבות שלנו החזיקו את הכל. ואני באמת לא יודעת איך אני ארגיש בלי זה. כרגע זה מרגיש שזה נורא יחסר. 

לכו תדעו אולי אני אבין עוד כמה זמן שהמחויבות יותר חשובה או שמשהו ישתנה אבל כרגע אני ינסה להתמודד בלי זה 

כלכך כואב לי הלב פאק. הבכי הזה הוא כמו להקיא. 

ומה שכתבתי נשמע חיובי אבל זה כלכך לא, כואב לי. פאק כואב לי. 

עריכה: 

זה מהפרידות האלה שאתה מרגיש שאתה לא יודע מה אתה עושה. המחשבות עדיין זורמות לי בראש, הניסיונות להבין אותנו. האנחנו עדיין פה. עדיין קדימה ואחורה במחשבות. 

נפגשתי עם טל. ההפך שלך. אתה מביא רק ביטחון. והוא מביא רק ריגושים. לא יודעת. אולי באמת קצת זמן לבד יארגן אותי. 

נגמר זה לא נראלי.. 

עריכה 2: 

אם לא היה את טל עכשיו ברקע הייתי שולחת לך הודעה כרגיל ואומרת שהפרידה הזו היא שטות ואנחנו נסדר את הכל

אבל הוא עכשיו בראש שלי. אז בוא נחכה ונראה מה יהיה. 

בכל מקרה עכשיו אני יותר בסדר. ויהיה בסדר. אני יודעת איפה האהבה שלנו נמצאת. היא בדרך, אבל אני יודעת איפה היא. 

ואם הפסיכולוג שלי היה שומע אותי עכשיו אוכלת את עצמי על זה הוא היה צוחק עליי ב"אמרתי לך" הכי גדול שיש. אבל היה מקבל את זה ואת הסרטים שלי כי בכל זאת, הוא מלך. 

הכל חזק יותר. ודברים רעים בעוצמות האלה זה קטסטרופה. 

אפשר לקחת את זה למקום טוב אז ניקח את זה למקום טוב. רע לא מתקבל. גם אם זה סך הכל מהפחד להתאכזב. נתגבר על זה. רע לא מתקבל יותר. 

"אני רוצה שיהיה לנו טוב" זה דורש מאמץ ואני מקווה שאתה תעשה אותו ותתגבר על הפחדים שלך 

רק טוב מתקבל. עשינו את זה בעוצמה נמוכה בזמן האחרון ועכשיו זה קשה יותר אבל אנחנו לא נעשה את זה רע יותר.