לפעמים כשאני קצת לבד,

אני קצת נדפק

מכירים את זה?

זה משהו ששמתי לב אליו בשנה הקשה בחיפה

כי הייתי שם הרבה לבד

וזה הרגיש שאני נדפק.

פיזית

מוחית

מנטלית

נפשית

אני מסתרוצץ בבית ומחפש פעילות

מסתכל אחורה כל הזמן לראות אם מסתכלים עליי

מסתכל על הטלפון לראות אם יש חדש

שם אותו על שקט כדי להיות מופתע כשבודק

שם אותו על רועש כדי לא לפספס דבר

שואל את עצמי מה אני עושה עם החיים האלה בכלל

מתלבט

ושוב חושב

כל הזמן חושב...

ומנסה ליצור אינטראקציות

פה

שם

בנייד

בפייסבוק

בוואטסאפ

עד לרגע שאני מוצא על מי להתעלק

עם מי לדבר

טפיל שכמוני

ואז

שלווה

ויפאסנה

כשאני עם חברים אני מאוזן

כשאני עם מישהי אני 100%

כשאני הולך לשירותים שלה להתפנות

אני פתאום לבד

לבד קצר, קצת לבד, קצת לבד = קצת נדפק

אני ממהר לעשות מהר

לשטוף ידיים מהר

ולחזור לביחד

כי לבד = דפוק

ויחד = שפוי

קרה לכם?