"למה אתה חושב שכל כך אוהבים אותך?", היא התחילה בשאלה מפתיעה.

"את מבינה", הוא ענה לה בפתיח בנאלי לחלוטין לסיפור סמי-מומצא בייסד או טרו סטורי, "אני בנאדם נוח".

"אנשים מסתדרים עם אנשים נוחים, זה לא מדד להערכה, הערצה או אהבה", היא ענתה וחייכה. הוא לא ראה את החיוך שלה ממקום משכבו על הספה בביתה שמשמש משרד 400 שקל לשעה.

"לא, את לא מבינה, אני ממש אבל ממש נוח"

"תן לי דוגמאות", היא שיחקה עצמה כותבת. היא שרבטה פרפרים.

"שמעי, אני יודע להתאים את עצמי, אני טוב עם אנשים, אני נוח, יצאתי עם טבעוניות ועם קרניסטיות, היו לי שותפים צמחוניים ושותפים שקנו לי במתנה מקרר כדי שיהיה יותר גדול לבשר בפריזר, אני שומר על קשר עם חברים מהתיכון, מהצבא, מהעבודות, מהלימודים, אני נוח, אופיר"

"אז אתה בעצם חסר עמוד שדרה", הפסיכולוגית בעלת השם המיוחד שאלה.

"לא, אני נוח, נגיד אם הייתי דמות נשית בסיטקום של שנות התשעים היית אומרת שאני easy"

"אוקיי, ואיפה זה לא תקין לדעתך?"

"זה לא תקין כש... טוב תקשיבי אספר לך על מספר חברים - 

נגיד יש את ש' שטסה פעמיים לחו"ל ובכל פעם שחזרה לא עדכנה ורק כשאני שאלתי היא פתאום הודיעה, ובפעם הראשונה עוד החלקתי, אבל בפעם השנייה, אני כבר ממש מאוכזב, אני מרגיש שאני הרבה יותר חבר שלה מאשר היא שלי.

ויש את ד' שהתחתנה לא מזמן ואני כל הזמן מוצא את עצמי מתחנן אליה שניפגש, קובעים, פותחים יומנים, אשכרה פותחים יומנים ! ואז היא מבטלת.

ו-מ' ו-ר', שני ה-חברים הכי טובים שלי, מאז שיש להם חברה שכחו ממני. מכעיס מאוד.

והדבר שהכי עצבן אותי השבוע זה החבר'ה הטובים שלי, לכאורה, כביכול, הם .. ואוו.. תכננו לנסוע לחו"ל ביוזמה שלי, אני יזמתי, אני ארגנתי, אני נתתי יעד ותאריכים וכולם הסכימו. ואז.. אחרי שכולם לקחו חופש מהעבודה שלהם ורגע לפני שאני סוגר דיל הם החליטו להחליף יעד, ליעד יקר יותר באופן משמעותי, וזה ממש נחמד מצדם כי ... וול, אני מרוויח הכי מעט בחבר'ה ואני לא הייתי בחו"ל ארבע שנים, אבל למה להכיל. את מבינה, אופיר, הבעיה היא שאני מכיל אותם הרבה יותר משהם אותי"

"אף אחד לא אונס אותך לצאת לחו"ל, מצד שני אני יודעת שיש לך את הכסף, אתה בכל זאת משלם לי פה 400 שקל לשעה אחת לשבוע", עקצה אותו האופיר. אבל הוא חייך, היא ראתה את חיוכו מלא הזיפים. איך היא תמיד יודעת מה להגיד. 

הוא חזר הביתה במחשבות על חברים, או על היעדרם, באיך ממשיכים מפה, בהחלטה להתרחק מהמשפחה, במחשבות על הקריירה והפלונטר בו הוא נמצא בלימודים, ושוב על חברים (או היעדרם). "לפחות שותפה נורמלית" הוא מצא סוף סוף, כך חשב.

הגיע הביתה וגילה את כל הכיור מלא בכלים, כולל המחבת האהובה עליו, הקומקום מלא במים שלא מהבריטה, ראה, רוקן הקומקום, שתה מים קרים והלך לראות ריק ומורטי, כזה הוא - נוח לאנשים.