נוחות האנונימיות

הרבה יותר קל להתחבר למישהו דרך שיחה פתוחה

כנה

אמתית

הרבה יותר קל לקרוא ספר כשאתה יכול לדמיין את הדמויות כאוות נפשך

זה האתגר שבלעשות סדרות/סרטים שמתבססות על ספרים

הרבה יותר קל לרצות מישהו שאתה לא יודע איך הוא נראה

לחוות אותו

לטעום

להיות כמה

לרצות לשתות

לאכול

לבלוע

הרבה יותר קל לקבל עזרה ממישהו שהוא חסר פנים

להתייעץ

לקבל טיפ

על זה פסיכולוגים מתבססים

לא מעניין אותך איך אני נראה, מעניין אותך איך המוח שלי נראה.

אבל זה מרסק

כשצופים בסרט, ובמקום הדמויות הן לא כאוות נפשך

כשעוברים לוואטסאפ, ויש שם תמונה שפחות מרוצים ממנה

שהאיש ההוא שגרם לי לפרפר

להרטיב

לרצות

שגרם לגרון שלי להתייבש

רגע לפני עוד פיצוץ טוב

הוא בעצם...

לא עידו רוזנבלום

פשרות זה דבר כואב

אבל החיים הם לא ספר...