הגיגיו וחייו של אדם

"אל תתחילו שוב עם הטיעונים המעייפים על הטרוריסטים שיחזרו עכשיו לרחובות, על הדם על הידיים של אלו שישתחררו בעסקה. זו ארץ רוויה בדם. אם תחפשו תמצאו דם על ידיו של כל אחד מאיתנו. כולנו, במעשה או במחדל, תרמנו את חלקנו לסכסוך הדמים הזה."

(אמנון לוי http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3809659,00.html)

אני מבקש להבהיר שבדקתי מקודם את הידיים שלי טוב-טוב, ואפילו טיפה של של דם אין על הידיים שלי. אני לא יכול לומר שום דבר על אמנון לוי בהקשר הזה, אין לי מושג אם יש דם על הידיים שלו; אבל אם חס וחלילה הוא או בני-משפחתו ייחטפו או יירצחו על-ידי אחד ממשוחררי העסקה, אני חושב שמן הראוי יהיה להזכיר את הדברים שהוא כתב כאן. דברים כ"כ בוטים ומודעים לעצמם מחייבים נשיאה בתוצאות במקרה הצורך. וכולי תקווה שלא כך יקרה.

-

כמובן שיש כאן גם אלמנט בולט של החטא הקדמון: כולנו חוטאים ולכן רוצחי ילדים שמקבלים פרס זה לא דבר כ"כ נורא. מעין גרסה בוטה להפליא של קולקטיביזם מוסרי תיאורטי ומשמעותו בחיים הפרקטיים.