הגיגיו וחייו של אדם

גלגלו-נא את המילה ביחד איתי- אינטררר- דיסציפלינררריות (עם ר' מתגלגלת כזאת, בנוסח ספרדי או איטלקי). זו הופכת להיות המילה האהובה עליי בהסבר לאנשים על מה אני לומד. וזאת למה? כי אני סטודנט להיסטוריה כללית בתואר חד-חוגי, לאחר שעזבתי את לימודי הפילוסופיה בתום שנה א'. אבל בינתיים, מתוךארבע עבודות גדולות שהגשתי ובחרתי בהן את הנושא, הנושאים היו כדלקמן:

א. העבודה בסמינר על ספרד בימי-הביניים הייתה על המחלוקת אריסטו לרמב"ם (הוא היה שייך לספרד בימי-הביניים) בנוגע לבריאת העולם.

ב. העבודה בסמינר על פסיקות ביהמ"ש העליון האמריקני בנושא ההפרדה בין דת ומדינה הייתה על ג'ון לוק והקשר בינו לבין כמה פסיקות נבחרות.

ג. העבודה בהדרכה האישית שהגשתי הייתה בנושא האנטי-פדרליסטים ומהותם; למרות שהיה גם חלק תיאורי-היסטורי בלתי-מבוטל בעבודה, רובה עסק בפילוסופיה- פילוסופים שונים ורעיונות פילוסופיים שונים.

ד. העבודה שאני מכין כרגע היא על הקשר בין העיתונות והפוליטיקה באנגליה- ואני כבר שקוע עמוק מדי בעבודה הזו מכדי להחליף נושא, אבל כבר ברור לי שבחירת הנושא הייתה מוטעית, והעיסוק בנושא בלתי-פילוסופי פשוט... לא מעניין אותי מספיק, אפילו אם יש שם אזכור נרחב של התככים הפוליטיים באנגליה (שזה נושא שיש לי משיכה טבעית אליו, ואני עכשיו חוכך ידיים בהנאה מהאפשרות ששרון יעזוב את המפלגה שלו, מטעמים מתח פוליטי נטו).

העבודה החמישית, אגב, תעסוק כנראה בהגותם של שפינוזה והובס, ואני אנסה לקשר שם בין היסטוריה לפילוסופיה, ע"י בדיקה של ההתייחסות לשפינוזה ולהובס בזמנים מאוחרים יותר. אבל זו עדיין תהיה עבודה שהיא יותר פילוסופית מהיסטורית, אני מניח.

ולמרות כל זה, את התואר השני שלי אני מתכנן לעשות בהיסטוריה, ולו מטעמים פרקטיים- לימודי פילוסופיה יחייבו אותי בלימודי השלמה מעצבנים. זה לא משנה את זה שאני לא אעשה- עד כמה שזה תלוי בי- עבודות בנושא היסטוריה חברתית וגם לא עבודות *רק* בנושא היסטוריה פוליטית. אני פשוט אהיה אינטרררר-דיסציפלינררררי. איזו מילה נפלאה.

ועוד לפני ששחררתי את הפוסט לאוויר העולם, חשבתי על עוד משהו: יש, כמובן, שם למה שתיארתי והוא נקרא "היסטוריה אינטלקטואלית". העניין הוא שלי נראה שאנשים שלומדים היסטוריה ומתעסקים בהיסטוריה אינטלקטואלית, ואנשים שלומדים היסטוריה ומתעסקים בהיסטוריה חברתית או פוליטית, מתעסקים בתחומים רחוקים מאוד. מאוד מוזר לי לחשוב על פול ג'ונסון- שכתב את "היסטוריה של הזמן המודרני" על המאה ה20- ועל דייויד תומסון- שכתב את "אירופה מאז נפוליאון" על ההתפתחויות באירופה בשנים 1789-1945- כעל אנשים שעוסקים באותו תחום.