הגיגיו וחייו של אדם

למה נזכרתי לכתוב עכשיו על מקרה רמון? אולי בגלל שיש שרשור ענקי בנושא בפורום הסטודנטים של תפוז [1], ואני- שלא כותב שם הרבה- לא מוצא שם מקום לכתוב את דעתי, כשהוויכוח מתנהל בין פמיניסטיות קריקטוריסטיות שתומכות בהרשעת רמון לבין אנטי-פמיניסטיות (בשני המקרים נכתב בלשון נקבה אך מתייחס גם לגברים) ואינדיבידואליסטיות ברמות שונות התומכות בזיכוי בתוקף, תוך שימוש בטיעונים שעם רובם אני מסכים- אם כי לא עם המסקנה הנובעת מהם.

מבחינתי, מהרגע שהתחלתי לקרוא על סיפור רמון, הנושא לא היה חברתי- לא הקשר בין גברים לנשים, לא הבדלי סמכות ולא הבדלי גיל וגם לא תפקודו של רמון כשר המשפטים ומה שהוא רצה לעשות לדורית בייניש. מבחינתי, הנושא הוא נורא פשוט- האם מותר לאדם להכניס את הלשון שלו לפיו של אדם אחר ללא הסכמה ברורה נאמרת? אני חושב שלא. אני חושב שהדבר צריך להיות עבירה פלילית. אני חושב שמותר לאישה לפלרטט עם גבר, לתת לו רמזים שונים, ועדיין לא לקבל את הלשון שלו בפה שלה בלי הסכמה מפורשת. וזה לא חשוב אם היא צעירה ממנו בשלושים שנה או בגילו, אם הוא שר בממשלה או מוכר עגבניות, זו לא הנקודה. הנקודה היא זכותו המוחלטת של אדם על גופו. ומכל מה שקראתי, לא הצלחתי למצוא טענה שה' הסכימה לנשיקה *בצורה מפורשת*. בשום מקום. היה כאן ניסיון מצד שני הצדדים לערפל את הדברים ולהפוך את הדיון למשהו אחר- והניסיון הזה הצליח בקנה-מידה כ"כ רחב, שאני חושב שכמעט כל מי שיקרא את הפוסט הזה יטען שאני נאיבי או שטחי או השד יודע מה. אבל אני חושב שזו הסוגייה הבסיסית כאן, ולא שום דבר אחר.   

[1] http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=72&msgid=95242476