הגיגיו וחייו של אדםאדם, אינדיבידואליסט, סטודנט(ולא רק במובן הפורמלי של המושג) כותב כאן דברים שעוברים לו במוח. מי שבאמת רוצה להבין על מה הבלוג- שיקרא קצת.זהו. |
| 2/2008
דיאלוג
מאמר מעניין בגלל גילוי מסויים שיש בו. מתברר שבדו"ח וינוגרד נרשם כי ישראל "חייבת- מדינית ומוסרית - לשאוף לשלום עם שכנותיה ולעשות פשרות הנדרשות לשם כך". (עמוד 46, סעיף 64). [יש קישור לדו"ח בסעיף עצמו]
ב: מוציאים את הדברים מהקשרם.
א:קראתי את הדברים בהקשרם לפני ששלחתי לך, ואני לא חושב ככה. למה אתה חושב שזו הוצאת דברים מהקשרם?
ב:"לעיתים שוכחים כי אמיתות אלה" - האמיתות הן היכולת הצבאית של ישראל.
זה נושא הדיון.
מה שעשה הכתב באומדיה זה להסיט את הדיון מהאמיתות האלה ולעשות מהדיון משהו פוליטי.
בעיני, זו הונאה.
א:
אני לא מסכים.
כל הדעה המובעת היא פוליטית- הועדה אומרת בעצם: "בלי קשר לעמדה הפוליטית שלכם, למרות שישראל חייבת לעשות שלום עם פשרות, היא חייבת לבוא לשלום הזה חזקה מבחינה צבאית". זה נכון שזו לא בדיוק עמדה מרצניקית, אבל זו בכל מקרה עמדה פוליטית שדנה בנכונות ה"פשרות"- הווה אומר, נסיגות. אין כאן שום הונאה.
ב:
אם אתה קורא גם את הפיסקה שלפני המשפט הזה וגם את זו שאחרי,
ברור לחלוטין שהנושא הוא חולשתה הצבאית של ישראל.
מה שהמשפט הזה אומר - בהקשר של הפיסקאות האלה - הוא שללא כל קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה חולשה צבאית.
בתוך כל ההקשר הזה, התמקדות המשפט המסוים הזה חוטאת לאמת שכן היא מסיחה את הדעת מעצם העניין, שהוא חולשתה הצבאית של ישראל.
א:
יש כמה וכמה זוויות שאפשר לקרוא מהן את הפסקאות הללו. נכון שהנושא הכללי הוא חולשתה הצבאית של ישראל, אבל נכון גם שיש שם הבעת עמדה פוליטית מפורשת. העובדה שהם משתמשים בעמדה הפוליטית כאמצעי לאמירת "ולמרות זאת, עדיין חובה להיות חזקים", לא משנה את העובדה שזו אמירה פוליטית. אדם שכותב דו"ח מהסוג הזה יחטא לתפקידו אם האמצעים יקדשו אצלו את המטרה- כלומר, אם הנושא הכללי של פסקה יצדיק משפטים לא-הגונים או מופרכים בתוך הפסקה עצמה.
ב:
האם אתה יכול לחשוב על עוד סיבה לניסוח הזה, מעבר להבעת דעה פוליטית שאינה במקומה?
(רמז: פיסקה 63)
א:
כן, אני יכול. אולי הועדה מנסה לומר שגם ביציאה מנקודת ההנחה של "אין פתרון צבאי" מגיעים לתמיכה ב"חייבים צבא חזק". לזה התכוונת? יכול להיות שלזה הכוונה, אבל אם כך הדבר, הרי שהועדה לוקה מאוד בניסוח שלה. אפשר לטעון את הטענה גם בלי לכתוב שישראל "חייבת- מדינית ומוסרית - לשאוף לשלום עם שכנותיה ולעשות פשרות הנדרשות לשם כך". אפשר למשל לטעון ש"גם אם נטען כי" וכו'. ואני נוטה להאמין שיש הבעת דעה פוליטית בדברים.
אבל מעבר לכל זה, הונאה אין כאן. המשפט המדובר עומד בפני עצמו, וזה בסדר גמור לצטט אותו כמשפט בעייתי בלי לתאר את כל הטיעון של הפסקה בה הוא מופיע.
ב:
טוב, אני לא מסכים.
א:
אוקיי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
