לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגיגיו וחייו של אדם

אדם, אינדיבידואליסט, סטודנט(ולא רק במובן הפורמלי של המושג) כותב כאן דברים שעוברים לו במוח. מי שבאמת רוצה להבין על מה הבלוג- שיקרא קצת.זהו.

כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הצגה שראיתי השבוע-רוחל'ה מתחתנת


"רוחל'ה מתחתנת" היא הצגה בכיכובו של ששון גבאי, שנכתבה ע"י סביון ליברכט שאני מאוד מחבב. ההצגה עוסקת בניצול שואה זקן ואלמן שבתו רוחל'ה- אקדמאית שעזבה את המשפחה בנעוריה ובקושי באה לבקר- חוזרת הביתה כדי להודיע לו ולאחותה העצבנית והעוקצנית שהיא מתחתנת. כשהאב רואה את החתן, נפתח סיפור קשה שקשור לימי השואה. נראה לי שבלי לספיילר בצורה דרמטית למי שיקרא את הפוסט זה כל מה שאני יכול לכתוב.

 

ובכן, נתחיל בזה שהמשחק הוא טוב מאוד. גבאי משכנע לחלוטין בתור פולני מהמעמד הלא-גבוה (לאו דווקא נמוך), ובסך הכל אם אני מוסיף את הצורה בה חוויתי אותו כאן להופעותיו בהצגות וסדרות טלוויזיה שיצא לי לראות- אין ספק שהוא שחקן גדול. הוא מסוגל לשכנע כמרצה יאפי, כעסקן יוצא מזרח-אירופה בכיר, וכעורך-דין ירושלמי מרובע באותה מידה. גם שאר השחקנים עושים את עבודתם נאמנה, ובניגוד להרבה הצגות אחרות שראיתי שבהן אחד השחקנים שיחק בצורה מוגזמת עד מבוכה, כאן זה לא קרה.

 

כמובן, שכמעט כמו כל הצגה שראיתי ב"בית לסין" ההתרחשות בהצגה הזו היא מלודרמטית משהו, וכאילו-חייבת להביא בפני הצופה כמה קלישאות, שאני לא יכול לתת להן דוגמה כי גם זה יספיילר. רק אבהיר שמדובר בשלבים האחרונים של ההצגה. אין שום אפשרות שלא לנחש לאן יובילו את הסיפור. אני יכול לספר מניסיון אישי, שפולנים נוקשים מהסוג שששון גבאי משחק כאן- בד"כ לא נכנעים בקלות לכוחות הרציונליות והמציאות. אבל אולי אם הסוף שהם היו בוחרים היה "ריאליסטי" יותר זה פשוט היה מדכא מדי, והייתי יוצא בלי שום קתרזיס? ייתכן.

 

בכל מקרה, גם אם המלודרמטיות קצת פוגעת בהנאה, בסופו של דבר ההצגה טובה יותר מרוב ההצגות שראיתי ב"בית ליסין". אם הצגתי את "הבנאליות של האהבה" כהצגה שהכי נהניתי ממנה, והייתי נותן לה את הציון 9.6 נניח, ל"רוחל'ה מאוהבת" אתן 8.8.

 

(פוסט זה מגיע בסימן השנה החדשה. האם ייתכן שאתמיד בעדכון הבלוג בשנה זו? אמנם ניסיון העבר לא מאפשר אופטימיות מרובה, אבל יש לכל אחד מאיתנו- או לפחות לי- את כוח הבחירה והיכולת לשנות את דפוסי פעולתו. החזיקו לי אצבעות!)

נכתב על ידי , 1/1/2011 16:22   בקטגוריות תיאטרון  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הצגה לא בנאלית


כבר כמה שנים שיש לי מנוי סטודנטים לתיאטרון בית לסין. אני הולך לשלוש הצגות בשנה, ובד"כ ההצגות הן כאלה שאני מגדיר כבינוניות או בינוניות ומטה (והיו כאלו שהגדרתי גרועות ממש). אני מחדש את המנוי כל פעם גם כי הוא ממש זול, וגם כי אני (כמו בהרבה תחומים בחיים) מחפש את הפנינה שתצוץ בים של בינוניות.

היום הייתי ב"הבנאליות של האהבה" של סביון ליברכט. זו הפנינה בים של הבינוניות. ממליץ לכולם בחום.

נכתב על ידי , 23/4/2009 00:07   בקטגוריות חיים כלליים, תיאטרון  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאינדיבידואל, סטודנט, ועוד 2-3 דברים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אינדיבידואל, סטודנט, ועוד 2-3 דברים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)