לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגיגיו וחייו של אדם

אדם, אינדיבידואליסט, סטודנט(ולא רק במובן הפורמלי של המושג) כותב כאן דברים שעוברים לו במוח. מי שבאמת רוצה להבין על מה הבלוג- שיקרא קצת.זהו.

כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אני יודע, אני יודע, אתם נשארים לבד בחושך בלי יחס. *


נו, בסוף אני באמת אתחיל לעדכן בקביעות. באמת.

* זה משפט אירוני למדי ביום השואה. מעניין אם המשפט הזה ומיתוס 'האם הפולניה' בכלל נוצר לאחר השואה. כמי שיש לו צד כזה במשפחה, לא קשה לזהות את הקשר בין השניים. הוא נראה לי כמעט טריוויאלי.

נכתב על ידי , 20/4/2009 14:05   בקטגוריות חיי הבלוגר, חיים כלליים, שיפור עצמי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלוג חדש של כותב פחות חדש


הבלוג -

http://alephresh.blogli.co.il/

 

הבלוג הקודם-

 

israblog.co.il/49462

נכתב על ידי , 22/10/2008 00:06   בקטגוריות חיי הבלוגר, אינטרנט  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




קראתי לא מזמן משהו שדיאטנית אמרה בynet, ופתאום הוא קפץ לראשי כשנסעתי באוטובוס לפני כמה ימים.  הדיאטנית סיפרה על אישה שבאה וסיפרה לה שהיא שמרה על דיאטה קפדנית ביותר- אכילת אותם מאכלים באותן שעות יום ביומו. היא הורידה משקל בצורה מרשימה כתוצאה מהדיאטה הזאת. יום אחד, במקום לאכול שניצל אחד לארוחת צהריים, יצרה גבר עליה לרגע והיא אכלה עוד שניצל. וזהו. מהרגע שהיא הבינה שהיא שברה את הדיאטה הקשיחה הזאת, היא נכנסה לצורת מחשבה של "זהו, נשברתי" ואכלה עוד ועוד, והחזירה את המשקל שהורידה. אני לא יודע כמה מהקוראים (קורא? ריבון העולמים בלבד?) מזדהים עם צורת המחשבה הזאת, וכמה לא מבינים אותה. לצערי אני שייך לקבוצה הראשונה. צורת המחשבה הזאת אורבת לי בדברים רבים- באוכל, בכתיבה אקדמית, בכל דבר שקשור להתקדמות שלי בחיים. אני נאלץ להילחם בה באופן אקטיבי יום יום. בהצלחה חלקית בלבד, לצערי. 

 

אז לפני כמה ימים, פתאום נזכרתי במאמר ההוא בהקשר של כתיבה בבלוג הזה. יש כל מיני שעוברים לי בראש ושהייתי רוצה לפרסם (מעבר לפורומים ספציפיים), ונראה לי שבגלל שהזנחתי את הבלוג זמן רב, נוצרה אצלי אותה מחשבה מתעתעת: "זהו, נשברתי. למה לפרסם משהו אם לא פרסמתי כלום כבר הרבה זמן". גישת סכום אפס שכזאת. צריך להילחם בדברים האלה. ואני מנסה.   

נכתב על ידי , 4/10/2008 21:43   בקטגוריות חיי הבלוגר, שיפור עצמי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאינדיבידואל, סטודנט, ועוד 2-3 דברים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אינדיבידואל, סטודנט, ועוד 2-3 דברים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)