התחלתי לראות עכשיו מראה שחורה ואני כבר בעונה השלישית ובאמת שאני כל פרק מחדש נשארת עם פה פתוח.
אני מאוד אוהבת את הסדרה הזאת, היא תמיד מזכירה לי מה יקרה לנו כאנושות אם הטכנולוגיה תמשיך להתפתח ותתחיל להשתלט עלינו, אבל מצד שני היא תמיד גורמת לי לדיכאון.
זה ממש מעציב אותי כי אני יודעת שאנחנו בדרך לשם, והעובדה שאין לי מה לעשות בנידון מתסכלת.
האמת, אני מרגישה ככה לגבי הרבה דברים.. ואני ממש מרגישה שזה שולט לי במצב רוח לפעמים. לדוגמה לפעמים אני חושבת על כל הקטע הזה של שכר מינימום. תחשבו על זה שכשאנחנו יוצאים לסרט אנחנו מבזבזים בממוצע כ80 שקלים לאדם, שזה אומר פאקינג 3 שעות עבודה לאדם שמקבל שכר מינימום!!!!! זה פאקינג מטורף!!!!!!!!!!
אבל תכלס, למה זה אמור להטריד אותי ביומיום שלי? למה אני מרגישה שהחוסר אונים הזה, שאין לי שום דבר לעשות בנידון, משתלט לי על המצב רוח וגורם לי להיות מתוסכלת במשך היום?
בשורה תחתונה, שירבו סדרות כאלה.
אולי למישהו יתחיל להפריע גם הדברים שמפריעים לי, אבל לו כן יהיה את האופציה לעשות משהו בנושא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
