מה אתה אומר,

אין לו שלכת על פני השדה

זה שדה בלי תמונה, אין לו תקומה

הוא יורד ועולה כמו ספינת פיראטים

בלונה-פארק

והזמן לא מתאים לי,

להתפרקד לבד

אז אני יושב בשניים,

במקום באחד

והרוח מנשבת,

היא רוצה אותי יותר

מת על הירח,

על השפתיים הנפוחות שלך

רוצה לטבוע במים,

ולא לוותר

קילסוני אנשים רעים,

הביאו אותי לקצה שפיות

אינני כאן, אני אינני

וגם לא מי שאיתי,

בכל מקום, תנועה וזמן

אני נס על נפשי מהחושך,

אבל לאן שאני מגיע,

הוא כבר מחכה לי

אני בורח כי אני יודע,

שלא מאלוהים עליי לפחד,

אלא מבני האדם

היא כבר בורחת

היא בורחת כבר שתיים-עשרה שנה

והשפיות אליי לא שבה,

אני תלוי מקצה מעקה

אני רואה הכול הפוך,

אני רואה אותך עומדת על קברי

ולא אכפת לי,

לא אכפת לי למות גם אם תישארי

כי אני לא מכאן,

אני מאיזשהו מקום אחר

אני לא מכיר אותך,

את לא מכירה אותי

אני זז לפי הקצב,

יש לי טרנזיסטור מקולקל

אני חש אותך, בייבי,

בתוך העצמות עד לשד נשמתי.