הכרתי אותה לפני הרבה זמן. עוד בתיכון.

לפני שהיא התחילה את כל הקטע שלה עם שיעמום.

אמרתי לה שזה ייגמר רע. ושהיא צריכה לעזוב אותו. אבל היא לא הקשיבה לי.

היא אף פעם לא הקשיבה לי.

בסוף, שיעמום הרג אותה.

הייתה על זה כתבה באורך של חצי עמוד בעיתון של אתמול. עם תמונות שלה והכל.

נראה לי הם לקחו את התמונה מקורס הקצינים שלה.

הם כתבו שהוא הרג אותה לאט.

חתך אותה. חתיכה חתיכה. עם סכין הכי חדה שיש. של טושיבה, לא סתם.

הם אמרו שהיא לא הרגישה את זה בכלל עד שהיה כבר מאוחר מדי.

לא היה לה סיכוי.

ההורים שלה מצאו אותה שוכבת מתה בדירה שלה ושל שיעמום.

שיעמום כבר הסתלק.

השוטרים חיפשו אותו במשך אותו יום. הם עדיין מחפשים.

זה מה שהיה כתוב בעיתון בכל מקרה.

אבל נראה לי הם יתייאשו די מהר.

הם יגידו שזה תיק שאין לו פתרון ויזרקו אותו במחסן הזה עם התיקים של האנשים האחרים שמתו בגלל שיעמום.

אני חושב שהוא משחד אותם.