אם הבלוג הזה אמור לעזור לי להגיע למסקנה מסוימת, הרי היא שאני חייבת להפסיק ליפול ברשתם של גברים ששמם מתחיל באות א'.

אבל לא בעניין זה נתכנסנו היום. פשוט חשבתי לעצמי שאני צריכה "לסגור את האפליקציה" שלך, ממש כמו שסגרתי עם D, אי שם. מדהים שביום שבו יצאתי לדייט הראשון עם א(1), חזרתי הביתה והוא שלח לי הודעה שהוא מתנצל על כך שסינן אותי. זה הרגיש כל כך מדויק. אולי אתה עוד תשלח לי הודעת התנצלות. ואולי לא.

הלכתי לקרוא את הפוסט ההוא, שכתבתי על D, וכתבתי עליך. ששכבנו ולא היה אכפת לי ממך בכלל כי היית טרף קל. באמת היית. אבל לפעמים אני נזכרת בהבלחה בכמה כיף היה לנו באותו ערב, איך התמזמזנו בשדרה, איך הרמת אותי במדרגות את כל השלוש קומות לדירה שלי. איך הזדיינו כמו שפנפנים חרמנים, במיטה, בעמידה, במקלחת, שוב במיטה. אפילו כשהלכת עוד פינגרת אותי על סף הדלת. אף אחד בחיים לא הלהיט אותי ככה, לפעמים אני עוד מביאה ביד עליך, סיפרתי לך את זה בערב השני שלנו. 

טוב, היית סקס מרהיב. הבעיה הייתה שהרסת את הכל כשכתבת לי למחרת את ההודעה הלא ברורה הזאת. כאילו אתה רוצה יותר מסקס אבל מפחד שאני לא רוצה. אז... מה זה אמר בעצם? לא ידעתי בעצמי. אבל זה כאילו נטעת בי זרע של תקווה. הנה, הנה מישהו שיכול להתאהב בך. אבל אז עברו הימים והחודשים ולא שלחת לי הודעה אז שלחתי בעצמי ו... וואו, איזה ייבוש. איזה ביאוס! 

לא התאהבתי בך ואני לא חושבת עליך, זה מדהים כמה אנחנו מתאהבים ברעיון. רק רציתי שתזיין אותי שוב ותאמר לי איזה כוסית אני ואיזה סקס מדהים אני. וכשאספר לך על הזוגיות שאני רוצה תאמר לי שאתה רוצה בדיוק כזאת. ואולי תאמר לי את כל המילים היפות ששלחת לי בהודעה ההיא פנים אל פנים. ואולי פתאום הזוגיות הזו ששנינו רוצים תקרה?

כי עד ששלחת את ההודעה הזו היית סתם עוד סטוץ. ואז שלחת אותה והרעיון נוצר. 

כבר השלמתי עם העובדה שכנראה לא נתראה שוב. נראה לי שבסבב האחרון שלי באפליקציות בכלל לא ראיתי אותך, אולי כבר פגשת מישהי והיא הרבה יותר רגועה ונינוחה ממני ואתה לא מפחד שאיתה זו תהיה מלחמת עולם. אבל אם אי פעם תשלח לי שוב הודעה, תדע שעברתי הליך מחשבתי נרחב בחודשים האחרונים. כי באינסטינקט הראשוני תמיד דמיינתי איך אתה שולח לי הודעה ואני דוחה אותך, מענישה אותך על כך שהעזת לייבש ולסנן אותי בפעם הקודמת. והפעם? סביר שאדחה אותך שוב כי אני כבר לא בפינת הסטוצים בחיי, אבל לפחות אעשה זאת בנחמדות. אולי אספר לך שקצת נפגעתי, אבל בתכלס, הכל טוב. צדקת בלי להכיר אותי, יש לי נטיה לפתח מלחמות עולם. כשא'(1) אמר לי שאני משמימה, רק קלטתי כמה הוא לא מכיר אותי, כמה אני מזייפת את עצמי רק כדי שאוכל להישאר לצדו. אז אולי הייתי מפתחת מולך מלחמת עולם. ואולי דחלק מהתהליך שאני עוברת, היינו נושמים עמוק, משלימים והכל היה סבבה והיינו חיים באושר ועושר עם שני ילדים וכלב. החיים הם דלתות מסתובבות. 

ההפסד שלך, אני תמיד אומרת. גם תמיד מאמינה. יש לי הפסד קטן, אבל עוד יגיע הגבר של חיי ורק נותר לי לקוות שהוא יזיין אותי כמוך.