עוד חדשות טובות!

קיבלתי 86 בתרמודינמיקה א'!

כל כך פחדתי מהקורס הזה, ואיכשהו קיבלתי ציון שכנראה מפוקטר מעט, ועולה על כל הציפיות שלי.

איזה כיף לדעת שסיימתי עם זה.

בתרמודינמיקה ב' הלך לי פחות טוב משקיוויתי. דווקא זה היה קורס שחשבתי שילך לי ממש טוב במבחן כי השקעתי כל הסמסטר בפתירת שיעורי בית ובהבנה של החומר... וכלום מזה לא התבטא במבחן. אבל גם לא הייתי מרוכזת כי רגע לפני שמעתי שסבא שלי בבית חולים, וחצי מבחן נאבקתי בשלשול מכל הלחץ... אז אני לא אהיה קשה עם עצמי. הנסיבות יכלו להיות יותר מוצלחות. מקווה שבכל זאת עברתי ושאיכשהו יקרה נס ואקבל ציון טוב, אבל גם אם לא יש מועד ב' והכל בסדר.

אני עכשיו לומדת ברוגע למועד ב' הראשון שלי, הולך להיות ממש בסדר, אני חושבת שסיימתי את החלק הקשה של תקופת המבחנים הזו.

בסופ"ש הייתי אצל ההורים עם אחי ואחותי והקטנטנים שלהם. זה היה סופ"ש מצד אחד כיפי, להיות עם משפחה ולראות את אחיינים שלי. מצד שני הרבה כאב על הבריאות של ההורים שלי. הרבה קשיים שאני לא רוצה להיכנס אליהם עכשיו, וכשאני בבית זה מציף אותי לפעמים יותר מדי.

חברה אמרה לי לא מזמן שהיא לא רוצה לספר לי מה עובר עליה כי אני לא צריכה שישליכו עלי כואב נוסף והיא רוצה להגן עלי. שיש לי לב ענק ושאני כל כך אמפתית שזה הופך אותי לפגיעה כי אני לוקחת ללב, בדיוק כמוה.

יש לי חברות כל כך מדהימות. וכולן מתמודדות עם קשיים בלתי נתפסים לפעמים. בכל מקרה אני מקווה לראות אותה בקרוב כשיגמרו המבחנים. לפעמים גם אם אי אפשר להקשיב, אפשר לפחות לשמח.