ראיתי את סבתא שלי בת ה93 קוראת במרץ מההגדה.

אכלתי אוכל ממש טעים בליל הסדר.

קטיושות.

בנפילה הראשונה לא היינו בטוחים אם זו הייתה סגירה של דלת של מכונית או בום ואז שנייה אחרי זה נפל קרוב יותר וכולם זינקו על הרגליים. הקטיושות האלה היו קצת מעפנות ביחס למה שהיה פעם, לא פלא שחשבו שהן פצצות מרגמה.

ירידה נוסטלגית למקלט. אבל בסוף ישנו בבית, עשינו מסיבת פיג'מות עם הילדים כדי לשחרר קצת את המתח וישנו כולם ביחד בקומה התחתונה ליתר ביטחון. הלילה היה שקט חוץ מהדף קטן שהגיע כנראה מהפצצה של צה"ל בלבנון.

נדבקתי מאחיינית שלי בסטרפטוקוקוס A.

היה לי חום בפעם השלישית ב-10 השנים האחרונות.

שברתי מדחום ישן עם כספית.

נסעתי עם ההורים לדרום ופגשתי את בני הדודים והילדים שלהם והבנתי שאין לי מושג אפילו מי של מי כי לא ראיתי אותם כל כך הרבה זמן.

אכלתי פופאייס ביחד עם כל הילדים הקטנים.

קיצר היה כיף.