opium for no one

כנראה, אם אף אחד לא אוהב אותי, זו אני שדפוקה.

למה דווקא אני זו שדפוקה?

למה דווקא אני זאת שלא נלחמים עליה? זאת שצוחקים עליה מהצד?

זה כאילו זתקופת בית הספר לא תיעלם אף פעם, ואני תמיד אשאר נידחת.

מעולם לא הייתי בדייט. קיבלתי פרחים 3 פעמים בחיים. אף אחד מעולם לא נלחם עלי, לא חיזר אחרי...

תמיד, כשמישהו אטרקטיבי היה מעוניין בי, קפצתי על זה. כי עם כל "אהבת החופש" שלי, אני נורא מפחדת להיות בודדה.

אז אני לא מסיימת את הקשר הה, למרות שהוא מזמן הפסיק להיות בריא, פשוט כי אני אוהבת יותר מדי. הוא יזרוק אותי אחרי שנעבור דירה ביחד, ולא יהיה לי לאן לחזור. אניבטוחה בזה. אני כבר מובנת מאיליו, כמו שתמיד הייתי. 

ואז...

ואז, כנראה, אני אתדרדר סופית לסמים. ואמות מאושר מזוייף.

כי אמיתי כבר לא יהיה לי.