אהבה היא דבר מבאס.
אהבה חייה היא דבר בנאלי וטיפשי. ואהבה מתה נוטה לעיתים קרובות להירקב, ולהסריח.
אנשים טיפשים אמרו לי לשכוח אותו. אנשים חכמים אמרו לי לשכוח אותו.
אפילו אנשים שאני פאקין לא מכירה אמרו לי לשכוח אותו.
אוקי, אנשים, תרגיעו. כבר הבנתי שאני אמורה לשכוח אותו. רק תגידו לי איך בדיוק אני עושה את זה?!
ואתם יודעים מה הכי מבאס? אני לא רוצה לשכוח אותו! הוא היה אחלה בנאדם, והיו לנו רגעים נפלאים ביחד, שאני פשוט לא רוצה לשכוח. רק בגלל שהוא הפך לאגואיסט מפגר, אני לא מתכוונת למחוק מהמחשב שלי תיקיה שלמה של תמונות אתו. אני לא יכולה, וגם לא רוצה להעלים מהראש שלי את הזיכרונות האולי הכי מדהימים שלי הרגעים הכי מאושרים בחיי...
הבריזר השפוך, השוקולד המגעיל, העיתונים, המזגן, הגג והתוש האדום. זה מה שעושה ערב רגיל לערב מושלם. רומנטיקה מעוותת, עם השיר הכי לא רומנטי שיש....