במבט לאחור, אני מתחילה לראות איך החיים שלי משתנים.
אנשים שפעם היו חברים שלי השתנו. לחלקם התקרבתי יותר, מחלקם התרחקתי מאוד... רובם הפכו בשבילי ל"סתם אנשים", ו"סתם אנשים" אחרים הפכו להיות בשבילי משהו הרבה יותר גדול. לדוגמא יאנה: כמעט שנה היא היתה בשבילי "החברה של.." ועכשיו היא פשוט... יאנה!
המשקפיים הוורודות שלי נשארו אי שם בילדות, שעם כל יום שעובר רק מתרחקת, אבל אני בעצם לא צריכה אותם. קצת מהמוזיקה המתאימה, איזה סרט טוב להפיג את השעמום, ספר טוב לפני הישינה, וחברים שיחלקו אתי את העולם הם תחליף מספיק טוב לאשליות שהילדות יכלה להביא לי.
העולם הזה אדיש, אכזרי, ודי מבאס, אבל הוא מספיק גדול בשביל שכל אחד, עם קצת מאמץ, יוכל למצוא בו מקום, ומספיק מעניין בשביל להמשיך לחיות בו...
" וואי, המוסיקה הזאת משפיעה לי על המוח.... Sarah Brightman - Symphony