אושר אמיתי, חברים וחברות, זה לגלות אחרי המקלחת שיחה שלא נענתה מהגבר שחשבת עליו בזמן שהיית שם.
אוי, אופס, באמת אמרתי את זה בקול?
חולה חולה חולה, ולא כיף לי לעשן, אז חזרתי לזרועותיו של בלוגי הישן. הוי, בלוג ישן שלי. אני כ"כ כנה איתך, כי אף אחד אפילו לא טורח לקרוא בך.
אני שונאת את האנשים שסובלים יפה, ביצוגיות, ככה שבא לך להצטרף אליהם ולסבול ביצוגיות ביחד, כי זה כ"כ מגניב.
גם אני רוצה צומי, אבל אני כבר גדולה מדי בשביל זה.
הירכיים שלי כבר לא מקום נסתר מאז שהפסקתי לעשות "את זה" בסמטאות חשוכות, ועברתי למיטה מרווחת וגבר קבוע שנוהג להסתכל, וללטף לפני השינה, ולגלות צלקות חדשות, ולכעוס.
ולכעוס, ולהאשים את עצמו
ולתקוע בי את המבט העצוב הזה
ולשאול אם הוא יכול לעזור
בשביל שאני שוב אבטיח שזה לא יקרא, ונורא אשתדל לקיים את ההבטחה. כי הוא מגן עלי מפני עצמי, בדיוק כמו שרציתי.
ובצבא זה כבר לא מקובל להיות פריקית מגניבה.
ואני לא רוצה לעוף על נפשי.
אז אני לא אסבול ביצוגיות.
ורק הצלקות על הירכיים לא עוברות.... תזכורת לטניה המבוגרת על הטניה הקטנה והפגיעה.
תזכורת על כך שאסור לסמוך על אף אחד
או לחכות לעזרה.
סורי על הגניבה. תמונה פשוט... מושלמת :)
החלפתי קידומת. במקום חמישים וXXXX אני שוקלת ארבעים וXXXX. BMI עדיין תקין ובריא.. ניראה לי. או שכבר גבולי.
כשאני אגיע לBMI 15 אני ארגע. ואז יהיה לי תירוץ למה בגיל 20 אין לי חזה
אני אהיה כמו הדוגמניות המגניבות האלה ששורט צמוד לא צמוד עליהן, והרגליים דקיקות כמו ידיים של פיה
שמצטלמות עם סיגריות ואיפור מרוח ומסניפות סמים
רק שאני לא אסניף סמים
אין לי כסף.
אני: טלי, אם אני ממש ארצה תביא לי לנסות סמים?
אהובי:ממש ממש לא!!!
אני:ואם תחשוב שזב יהפוך אותי למאושרת?
אהובי: אני יודע שזה יהפוך אותך למאושרת. בגלל זה אני מקנא. אני רוצה להיות הסיבה לאושר שלך......
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
unpredictability
