מניחה שהייתי צריכה לכתוב את זה בתור פוסט ראשון. אופס.

כל כך נסחפתי עם הרעיון שפשוט פתחתי את הבלוג והתחלתי לכתוב.

הבלוג הזה מוקדש לכל המחשבות הכי קיצוניות שלי, 

בשילוב של חוויות שלי, של חברות שלי, של ידידים שלי...

לכל שאלות ה"מה היה קורה אם" למיניהן,

הכל בשביל ליצור את הסלט הזה.

של מישהי, שלכאורה יש לה חבר כבר המון שנים וחסר לה משהו במערכת היחסים שלה.

סוג של ניצוץ שהיה ונעלם.

והיא שואבת אותו משיחות עם בחורים אחרים.

וזה משהו שהוא כל כך "טאבו" בחברה שלנו, לפחות בחברה שלי, שהייתי חייבת להעלות את זה בכתב.

סוג של משהו שרץ להמון אנשים בראש, אבל בגלל שזה משהו שאסור, זה נשאר שם - במחשבות.

הכתיבה תהייה דו כיוונית - הצד שלה והצד שלו באותה הסיטואציה.

איך הדברים נראים משני צידי המטבע.

חלק מהדברים אמיתיים לגמריי וחלק דמיון מוחלט.

והיופי הוא לא לדעת מה זה מה :)

עד כאן,

נפש עדינה