באמת ..אין לי מושג מה לעשות.

אני לא רוצה להכביד עליך, לגרום לך להרגיש רע יותר, להעציב אותך.

אבל באמת שקשה לי. מאוד.

אני לא יכולה לעשות שום דבר כמעט.. כן אני מחייכת אבל עדין.

משום מה רק דניאל, גם שבסדר לי אומרת שהקול שלי לא נשמע טוב.

ברור שהוא לא נשמע טוב.. אני לא יודעת..באיזשהו מקום אני כבר מעדיפה לסיים את זה.

אתה באמת לא מבין מזה, יום אחד להבין שאת פשוט לא.

לא טובה מספיק לי משנה כמה שתנסי..בחיים לא תצליחי.

כי נולדת ככה.

אוקי עברנו את זה פעם אחת, ומשום מה הינה זה מגיע שוב..

ואם נעבור את זה אז תהיה עוד פעם.. נעבור אותה ותהיה עוד פעם.. לולאה אינסופית

בדיוק כמו שנכנסתי אליה היום במהלך הבגרות.. מפגרת שכמותי.

אתה באמת חושב שאני עד כדי כך חזקה?

לא.

מכול דבר אני יכולה ליפול וכול דבר הורג אותי.

שינה? מי צריך את זה.. ואותו הדבר על אוכל.

באלי להקיא.

אתה שוב מתנהג כמו אז.. אתה לא מדבר על זה.

אני לא יודעת עם זה יעזור אם תדבר על זה אבל לפחות אני אשמע את מה שאתה חושב.

כן אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל בתכלס זה מספיק?..

עוד משהו שבאמת הורג אותי.

אני לא אמנע ממך בחיים שום דבר, אף פעם.

וכן אתה כרגע עובד, וכן אתה עושה חזרות עם הבנות האלה, כן מפריע לי אבל אפשר לחיות עם זה.

מה שכן עובר לי בראש זאת העובדה שהן באות אליך הביתה.

לי אסור מובן למה.

אבל באמת מה שמדאיג אותי, שאותן הם כן יאהבו והן כן יהיו מקסימות ..

ואתה שכבר עייף מהכול, ובימים שלא יהיה לך כוח לצאת החוצה,

לי אסור לבוא להן כן.

...

אין לי מושג מה לעשות.. אבל איכשהו נידמה שאתה לא שם לב למה שקורה.

ואני לא יכולה לכעוס עליך כי אני יודעת שהתקופה הזאת לא קלה לך.

ברור שהיא לא..אבל אתה לא משתף לא אומר כלום ..כיאלו אני כלום בשבילך.

החבר הכי טוב שלך, אמר לך לבדוק לי את הההודעות ..זה חבר?

אתה יודע היו פעמים שאני התעצבנתי או כעסתי עליך ומה דניאל עשתה?

הביאה מאה מיליון סיבות להתנהגות שלך והייתה בצד שלך.

היא הזכירה לי עד כמה שהיה לי טוב איתך ושלא כדאי לא סתם להתעצבן בלי לדעת.

היא, החברה הכי טובה שלי.

שתמיד תראה לי שלא טעיתי בבחירה שלי.

אמרתי לך, שחוץ מהמשפחה שלי.. דניאל ואתה אין לי פה אף אחד.

כן אני התבאסתי שלא התקשרת.

בסדר עבדת.

אבל עברו כבר כמעט שבועיים..

אמרתי לך שמתנה זה לא מה שחשוב לי

אלא לראות שאכפת לך.

ממני.

אנשים שבחיים לא הייתי מצפה שיגידו לי משהו בירכו אותי.

שגיל 17 זה גיל מיוחד ולנצל אותו.

אנחנו שחיכנו לגיל הזה, כי סתם זה מגניב ומצחיק שסוף סוף אני בת 17

לא עשינו כלום.

אני לא יודעת אם אני אראה לך את זה כי להגיד אני בטוח לא אוכל אבל..

כול כך באלי למות עכשיו.

להתאבד אני לא יכולה.. אבל הלוואי שתדוס אותי מכונית תכף כשאני אצא לדומינוס 

ואלך עם האוזניות המקסימום שאפשר בווליום כדאי לא לשמוע כלום.

כן .. אח שלי הרגיע ביקש שאני אמרח לו קרם על הגב..הוא נשרף חח

וככה כול מה שרציתי להגיד יצא לי כבר מהראש.. בטוח שלא יהיה לי דף ועט אני אמשיך לספר לך..

או לפחות לך ..בראש לי.