קילופים

רצית לדעת עלי הכל. רצית לחפור לי בנשמה. רצית לדעת מה עשה לי אבא ומה היה שם.

סיפרתי לך על המכות וההשפלות, על השתיקה של אמא, על הכאב הנורא הזה שהיה שם ועדיין ישנו.

סיפרתי לך על הצורך שלי. על כולם.

ואתה מקשיב. ואתה מגיב טוב. ואתה תומך. ואתה מקסים.

ועכשיו. עכשיו אני לא רוצה אותך. אתה הכי טוב שהיה לי.

אתה הכי סקסי, הכי מתוק, הכי טוב, הכי מרביץ, הכי משפיל.

אני הכלבה שלך, החפץ, החור הרטוב שלך. אני באמת כזאת.

אני לא יכולה להיות עם אף אחד. ולמה כולם פתאום רוצים.

אני שלך.

ואני לא רוצה אותך עכשיו. כי אתה בתוך הסחי הזה יחד איתי.

למה בכלל היית צריך להכנס לשם. 

אני רוצה לשכוח מכל זה. אני רוצה להתמסר אליך.

לזרום איתך כמו לפני ספת הפסיכולוג. רצפת הכלבה.

וכל מה שאני מרגישה הוא

פחד.