| 9/2005
 אני מאוהב (ב'מת!)
אתחיל מזה שאומר כי באמת ובתמים או באמאשלי(!) אין לי מושג למה אני חוזר לכתוב פה, והאם זה קבוע או רק קטע זמני עד מאוד.
לא כתבתי בבלוג הזה חצי שנה בערך, הסיבות לכך הן שונות ומשונות באותה העת; אנשים רבים, רבים מדי, החלו לקרוא ת'בלוג והרגשתי מין אי נעימות לשפוך ולשתף, לא היתה לי את המוטיבציה הדרושה בכדי לעדכן כל פעם, ומעל לכל, חשבתי שבלוגים זה פשוט לא עבורי.
אין אני יכול להצביע ולהגיד כי טעיתי או צדקתי בכל מה שנוגע לשיפוט הקודם שלי אודות הכתיבה פה, אך מה שכן אני יכול לומר כרגע בבהירות ובביטחה זה שממש ממש התחשק לי לכתוב פה היום. עכשיו.
למה, אתם שואלים?
ובכן, אני חושב שהכותרת די מסגירה את כוונותיי לחפור לכם קצת על עוד ילד מאוהב :)
פגשתי אותה שוב לפני חודש ויום בדיוק, לאחר שלא התראינו/דיברנו כבר המון המון זמן, עבורי היא היתה סתם עוד בחורה שנראית טוב (ממש טוב!) אשר הכרתי כבר זמן מה וההיכרות בינינו השתטחה אל לא מעבר להיי-ביי ומה נשמע מדי כמה חודשים.
ופה אעצור רגע ואומר, כי ההחלטה אשר נתקבלה במוחי באותה עת כאשר נתקפתי בדחף עצום לחדש יחסיי עימה, היתה בין אותן ההחלטות הגרנדיוזיות ששינו את מסילות חיי לטובות הרבה יותר. כמו למשל אותה ההחלטה שגרמה לי לנסות ולהפוך למוזיקאי (סליחה, גיטריסט, שני דברים שונים :)).
מיותר לציין את ציון הקיטש המסרותי שהיא בהחלט לא היתה כמו אפאחת אחרת אשר הכרתי מקודם (מצטער מראש, אקסיות יקרות P:). מצאתי בה את העומקים והמישורים שלא הצלחתי למצוא באף בחורה אחרת, וחיפשתי, תאמינו לי.
היא הצליחה לגעת בי במקומות שאף אחת אחרת לא התקרבה אליהם כבר הרבה מאוד זמן, והיא לא התאמצה אפילו בכדי להגיע לשם, היא פשוט היתה היא.
לא יכולתי שלא להתאהב בה על הדרך. מאז הפגישה הראשונה והנפלאה בינינו היא עשתה לי את זה - את אותו המשהו שכל כך קשה לתאר במילים, אבל 'תם יודעים.. הקטע עם הפרפרים והנטיות לנקבתיות בת 16 ע"פ יותם א. - אדם חכם מאוד, אותו אני מעריך מאוד.
זאת היתה שאלה של זמן - כמה זמן יקח לי לקלוט שזהו זה, לא עוד משחקים ושטויות, אלא הדבר האמיתי, אותו הדבר שגורם לי להתעורר באמצע הלילה (הבוקר, למען האמת, הרגלי השינה שלי - שונים הם משל רובכם) ופשוט לרצות להגיד לה עד כמה שהיא מדהימה, אותו הדבר שגורם לי לרצות להיות בחברתה בכל פעם שהיא לא נמצאת, אותו הדבר שיגרום לי להעיף את הכל באוויר ולקרוע ת'עיר באמצע הלילה רק בכדי לחבק אותה חזק חזק כי אולי היא קצת עצובה. אותו הדבר הזה (ואפילו הדבר, אותו רבים ישבצו בראש הרשימה, שגורם לי לא למאוס בה (ואף רק להפך) לאחר שלושה שבועות של קשר, אינדיקציה בת על מוות כאשר מדובר בי) .
אז כן, זהו סיפורי, ככה על רגל אחת (באמת. אני אוהב לחפור רק כשאני ממש ממש מסטול, אבל אז קשה לי להקליד), זה סוף סוף קרה, ג'נמן הקשוח התרכח משהו, ובת'כלס, נהנה מכל רגע (אומרים שזה עושה טוב לקארמה ולעור הפנים, אני לא מאמין בעור פנים) .
יאללה,
עד לפעם הבאה :)
(מישהו ראה ת'עיצוב החדש של סקס4פרי?? חברים של חברים שלי סיפרו לי על זה, אין לי מושג על מה מדובר :))
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
