לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2022

THREE OF SWORDS


אתמול עישנתי בערך LIM(n->INFINITY)(((n!)!)!) וויד וכשנכנסתי למיטה הרגשתי כאב חד כתער בלב שלי מפלס דרכו מעלה ונלחצתי אחושרמוטה כי למה זה כואב ככה. עברו יותר מ-24 שעות והכאב לא עבר. אני מרגישה עקצוצים מוזרים ואני מפחדת לזוז. מדי פעם אני מרגישה את הכאב קצת יותר. מי יאמין לי לעזאזל. גם ככה אין מה לעשות. אין עניין, רק סתם כואב ומלחיץ, עסקים כרגיל. אני רוצה להתמסטל שוב הערב כדי להקל על המוח הדפוק שלי אבל אני לא רוצה עוד מהכאב הזה בלב. איך אני יכולה לדעת איזה רגשות אני מדחיקה? אני יכולה רק למשש את פני השטח וללחוץ איפה שמרגיש מוזר. כבר קשה לי לעשות את הדברים האלה, אני רוצה לנוח.


לפני שהייתי מסטולה הקשבתי לשיר הזה




ורקדתי כמו יצורה מופרעת

שיק טוטאלי

לאט לאט נופלים לי האסימונים ששינודה הוא ראפר לג'יט

הגוף שלי תמיד רוקד ועושה קולות חמודים של חיות

ומצחיק את עצמו בתזמונים חמודים או שנויים במחלוקת

ואני כלפי חוץ מושלמת

עם לבוש מושלם וחדר מושלם ומחברת מושלמת ושיער מושלם ונימוס מושלם והרגלים מושלמים וגוף מושלם אלוהיםםםם ישמור אבל למה למה למה למה למה אני כזו בלתי נסבלת כלפי פנים? לעתים גם כלפי חוץ.

 

ולפני שרקדתי טיילתי לגבעה הכי גבוהה בעיר רק כדי להסתכל על השמש זורחת. גרם המדרגות היה הרוס, ונדמה היה לי לרגע שאני דמות מפוקסלת במשחק הרפתקאות כשטיפסתי למרות זאת. השביל והיעד היו נטושים לחלוטין ועמדה שם בקתה ישנה וצמחים שהיו מאושרים מהגשמים האחרונים. האוויר היה פריך והשמש היתה נעימה ושנאתי לעזוב.


נכתב על ידי , 11/1/2022 17:46  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSol Alter אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sol Alter ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)