הייתי בת 14 ודקה והוא פנה אליי בפייסבוק למרות שלא היו לנו חברים משותפים בכלל. אם אני זוכרת נכון הוא היה אז בן 26 או 27, קשקשנו קצת וקבענו שבשישי בערב הוא יאסוף אותי אליו. לא עשיתי סקס בחיים לפני זה והייתי כל כך בודדה שלא הבנתי שזה לא בסדר בשום צורה. 

אני זוכרת את הנסיעה, עוד בצומת מחוץ לעיר המגורים שלי הוא שם יד על הרגל שלי ושאל למה אני רועדת. חשבתי שזה דיי ברור שאני בחרדה קיומית והתחלתי לרצות הביתה אבל לא ידעתי מה להגיד. שתקתי ועניתי רק כשהוא פנה אליי או שאל אותי שאלה כלשהי.

הגענו לדירה שלו ברמת גן והוא הציע לי לשתות. אני זוכרת ששתינו וודקה נקייה מכוסות פלסטיק וכוס חד פעמית מלאה סיגריות וסמוכטות מונחת לידינו. אחרי 2 דרינקים כבר הייתי בחוסר ודאות והוא הרים אותי ולקח אותי למיטה. הוא היה פיזית עצום לעומתי והוא סחב אותי בלי בעיה. 

אנחנו מתחילים לעשות דברים ועוד עוד בסדר ונעים לי, והוא מתחיל ללחוץ עליי שהוא רוצה לזיין אותי. אני מסרבת כמה פעמים ותוך כדי שאני יורדת לו הוא ממשיך לשתות. הוא התחיל להיות אגרסיבי איתי ורציתי לעוף משם אבל פחדתי על החיים שלי. הוא מסובב אותי ודוחף לי את הראש בכוח לכרית ואני שומעת אותו משמן את הזין שלו ביד השנייה. אני רוצה לבכות אבל לא מצליחה. הוא מזיין אותי ושורף לי וכואב לי ואני רק רוצה שזה ייגמר אבל אני לא מצליחה להגיד כלום או לעשות משהו. אני שוכבת שם והוא מזיין אותי וזורק לי הערות תוך כדי של כמה החור שלי צר ונעים לו בזמן שהפרצוף שלי עדיין קבור בכרית שאני מרגישה שנהיית רטובה. אחרי פרק זמן ממש ארוך הוא גומר בתוכי, מסובב אותי ושואל אם נהניתי. אני מנסה לדבר אבל לא מצליחה להגיד כלום, והוא אומר לי "אז נשמע שכן".

הוא מחזיר אותי הביתה ומתחנן שלא אספר לאף אחד על מה שקרה. אני נכנסת הביתה וישר למקלחת. אני הולכת לארון תרופות ומוצאת קופסה של משככי כאבים וכדורי שינה. אני בולעת כמה כדורים מכל אחד וחותכת את עצמי עם להבים מסכין גילוח לאורך כל הרגל שלי. לקח 40 דק עד שהדם הפסיק לזלוג מעבר לתחבושות המאולתרות שעשיתי. 

עד השבוע לא סיפרתי את זה לאף אחד באמת. שלשום ישבתי עם עומר באוטו והוא שאל אותי על הפעם הראשונה שעשיתי סקס. ציינתי את מה שקרה אבל לא נכנסתי לפרטים - לחוות את זה מחדש זה דבר אחד, אבל המבטים שאני מקבלת כשאני משתפת זה דבר אחד. הוא היה הכי מושלם ופשוט החזיק לי את היד עד התחנה שלי. 

היום הייתי אצל חברה ושיתפתי אותה בסיפור על האיתמר. נכנסתי לפרטים ובכיתי והיא חיבקה אותי חיבוק ענק ואמרה לי שאני גיבורה בטירוף על השיתוף. זה הרגיש נהדר לשתף בקול את מה שקרה לי ואני מקווה להמשיך למצוא את הכוחות לדבר על זה ולהתגבר על זה לאט לאט.