עם הזמן הם נעשים-

הבכורות כנפילים,

הכבישים בצערם מובילים.

ועם הזמן הן פחדיי;

שחיי, הם מתיישרים.

כשהנמשך צפוי מדיי

כשהצעיר מתהלך עם מקל,

כשהציפור חורקת בשיר

ואשר יהיה מתאפר בשהיה.

כשצפינו מראש את הנוף,

כשכיסחנו מראש את הירק

ומבעוד מועד; מעדנו, טעינו

עם הזמן, הם משטתחים.

הבכורות צעירים,

האישיים הם שווים.

ועם הזמן הם פחדיי;

שחיי נעשים לקווים

שהנפקח פעור מדיי,

כשהאדיר משתווה לנוכל,

כשהמישור מתקבל כנתיב

והעתיד מתפאר בממוצע.

כשבהינו, והיותר נעשה לפחות,

העירום נעשה כשמלות,

כששליטה נעשתה כשיטה.

הכל צפוי; הכל נעשה, הכל עשוי-

הכל מאוס,

עם הזמן אין מפתיעים.

עם הזמן, רגש נוטש

ומחר, כשלשום, ככמותי; בדפוסים

וכה אמין; וכה צפוי.

וההרפתקאה מתיישרת כקללת צדיקים

וחיי מתעוותים;

מן הנוער,

אל הישים.

...

האתר הזה ישן. רוב השירים שלי הם ישנים. ולא משהו. חבל שלא זכינו, כמו הדינוזאורים- באסטרואיד