מה הקטע של אנשים לשים אוזניות במדיטציה? בשלושת המקומות האחרונים בהם חייתי, היו ציפורים. לא רק יונים, כל מיני. פעם זה היה כסף וחברים, אבל לאחרונה אני מתחיל להרגיש שכל מה שאני צריך הם ציוצים מחוץ לחלון שלי לשארית הזמנים. אולי זה בגלל שכבר יש חברים.
***
הנטאי-מנגה. זה הדבר הכי קרוב. לתרפיה פסיכולוגית, ו, גם תרופתית- שנצרך דרך מדיום חזותי. גמילה? בערך, בלתי אפשרית. חצי-קלאצ'-הכרחית. נעלב בשביל האומנות הזאת שאנשים יודעים רק על הנטאי מונפש, טפי
***
הייתי רוצה מימד כיס שכל מהותו זה שאוכל לשחק בו פיינל פטנסי 14, ולאכול טוגנים למיניהם מבלי שיתלכלכו הידיים. בכנס השנתי האחרון של המשחק התוודה המלחין הראשי שהוא מתמודד עם סרטן כבר כמה זמן. הוא לא סיפר לאף אחד כדיי לא להפריע לאף אחד. הוא המשיך להלחין בשביל המשחק גם כשהיה מאושפז למשך כל תקופת הסגרים. הבמאי הראשי של FF14, יושידה, שהוא אגדה בפני עצמו- בכה כל כך הרבה שהוא בקושי הצליח לענות לחבר שלו. הצוות שמאחורי המשחק רשת הזה הם לא רק כמה מהאנשים הכי טובים בגיימינג, אלא בתעשייה כולה. והמוצר עצמו הוא החלום הרטוב של נוטש הצעיר
***
אם היינו מסוגלים להוכיח אמפירית שאהבה עצמית מהווה תנאי בסיסי להישרדות, האם זאת הייתה סיבה מספיק טובה בשביל כולנו להתחיל לחבב את עצמינו, אפילו קצת? בואו נגיע לשם, אני רוצה לדעת את התשובה. גם אם היא שלא.
***
אז פעם הייתי הבחור של המטאל, ואז נהייתי לכמה שנים הבחור של הראפ. בערך ב2016 נהייתי הבחור של נשים ששרות בסגנון אקוסטי/אלטרנטיבי. למה? אני יכול להסביר את שתי הפאזות הראשונות- מטאל דיבר את השפה שלי, ראפ מדבר את השפה שנראית לי הכי הגיונית. בפועל אני עדיין מאזין לכל הדברים האלה, אבל בייסיקלי Singer-Songwriters חדשות שאני מוצא, זה מה שגורם לי לשקשק בזנב. מעניין אותי מה יגדיר את הפאזה הבאה
***
...שאלתי את הבעלים במאפייה הקרובה אליי אם אני יכול לתלוש את הנייר שמבקש מכולם לשים כפפות, 'תם יודעים, מתקופת הקורונה. היא אמרה שכן, אז הורדתי אותו. אל תשאלו אותי למה זה הדבר שאני הכי גאה בו שעשיתי בזמן האחרון 
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
