חברים חברים

אל הרוחות נחבאים

ולאן תשתמר הברכה שנשאנו?

מן תקווה, אל בריאה. מחיים

אל בארים

חברים, חברים

אשר לאן לא תשיגו?

ואם רגליי, הכתושות

ואם במים; תמשיכו.

ואדרבה הם פורחים,

עקב סתיו אשר שרף

ולצערי, כך הגשם נוקש

אל איש, איש. בדממה

תאבון לחיים ואינו פוגש שובע

חרטות לימים, ורדת ערב ליין

חברים. חברים,

על עלי השלכת

על סיפון המלוחים

ובין חולות המדבר.

חברים- חברים-

שכה אחיה, בלעדיכם

אני, שביקשתי לפסגה

סופר הדמעות

לסולייתו של ההר

ואשר לא נגלה בפנינו, לעזאזל

ומן הנמנע מידינו- לשדים

ואין לי צעדים בשבילי השלהבת,

לבי רק נוקש באחוזות רפאים.

חברים חברים

אל הרוחות נחבאים