רופס בעריסת אחיזתי,

אתה חלוש וכה תלותי

כמו ביום הולדתך.

והתר את נפשך, ואשא אותך בחולי

בין חומות והחיוורים

בין הריסות ותימרות עשן

אם אלה הם חייך

נסה לשאוף את האוויר,

כתוש ואין כמותך בריא

וארים אז את ידך,

ונקטוף כוכב לך. ואחזיק אותך כעול

בכבוד ובתמורה

תחת שמיים שנופלים, ומקרבים את הזריחה

מתים-חיים בין העבר, ועד היום שנמשיך הלאה-

אם אלה הם חייך

נסה למשוך את האביב,

אף אין נעשו בך פלאים

וריחפו אל-על בשקט, מעליך

הניסים.

גם אם תלך בשבילי אפר,

אי שם באופק האבוד

אף אלו הם חייך

ואני אשב לצד כל צער

ולא אוכל עד שתשבע

ואני ארעד בקור כל רגע

שלא תדע מה טוב דמך.

ואם תבחר לחיות כזרד,

ולבעור בחום תשוקה

אברכך.

אם אלה הם חייך

ואני כל מה שנשאר