סיפרתי לאחי שאני רוצה לצאת לשטח ליומיים, והאם אני יכול לבוא כדיי לקחת פנס. הוא אמר שבוודאי, אבל הוא יוצא לחופש עם האישה אז אני יכול לבוא לשמור על החתולה שלהם במשך ארבעה ימים. אז שמתי קצוץ על התוכניות האישיות שלי כמו ששמתי לב שאנשים בודדים אוהבים לעשות.
היא ייצור קטן ובחיי שהם פינקו אותה. שש וחצי בבוקר וארבע וחצי בצהריים היא מתרגשת לקבל את האוכל הרטוב שלה, ובלילות היא מעדיפה מיקס של בחוץ ובפנים והיא תבקש את זה מהחלון של חדר השינה.
היא לא שאלה לאן הבעלים המקוריים שלה הלכו כי -חתולים- והנהו משרת חדש בטירה לכן הכל סביר בעולם.
בלילה השני השארתי לה את הרשת פתוחה כדיי שתוכל להיכנס ולצאת בלי להעיר אותי. אז היא נכנסה בשקט אחרי שנרדמתי והתיישבה על הבטן שלי.
יש באזור ההוא חתולה מבוייתת אפורה, בשרנית שכזאת. היא הצליחה להיכנס פעם אחת, ובכן, החתולה של אחי אפילו לא קמה מהכיסא למרות שכן יש לה עניין טריטוריאלי. היא פשוט יודעת שהיא כלבה קטנה, אז זה נגמר במיאו נזפני.
בלילה השלישי היא נרדמה עלי כשישבתי מזרחית אז יצאתי באיחור לפגישה עם חברים. כי מה אני, מפלץ?
אז בכל מקרה הסיבה האמתית שהיה לי כל כך קל לנטוש את הבית למשך ארבעה ימים כדיי מלבד האהבה שלי לחתולים (תחזוקה נמוכה, פרווה, פידבק מתגמל למגע) האהבה שלי לאחי והרצון הבלתי נדלה שלי להקרבה עצמית כיציא מהבדידות, היא בשביל הגמילה.
אני עוקב אחרי התנודות של התודעה שלי במיומנות שנרכשה לאורך שנים בתוך החדר. ודי בכמה דקות בתוך הספירלה כדיי למכור אל השכל הישר את הזכות של התבזבזות מוחלטת בתוך הספירלה. זה מרגיש בו"ז הזוי והגיוני שסעודת חברים שנמשכת ארבע שעות לא יכולה לעשות למוח מה שארבע דקות בתוך הספירלה יכולות לעשות לו. המבוך הארטילאי שמותיר ייעודיות באבק ומוטיבציה במכתש, מוליך את הצמא לחיים שולל ואת כלל האמונות שוטף באסלה. אתה מקבל כמעט שבוע של שקט עד שהקולטנים משיבים את הרגישות לקדמותה והמעגל חוזר חלילה, הפיתוי של הספירלה מבריק מאי פעם. שורות על גבי שורות של הצדקות כמו קוד מסבירות כלפי פנים שמדובר במהלך בלתי מזיק. שהפעם זה לא מוכרח להיות משקע תהומי של ימים כשעות ואנחנו מסוגלים לקיים בצד לצד את הרעלנות עם הבריאות. שקרים מתוך הליבה החייתית המשחרים אחר המתקן האנושי. זה טרגי לראות איך כל מה שהאדם בנה מתקדם מהר יותר משהוא אי פעם יהיה מסוגל. זה כמו במיתולוגיה של Dragon Age; הקוסמים החזקים ביותר הצליחו להגיע לגן העדן והם חזרו מושחטים ומכוערים יותר מכל דבר עלי הארץ. הם משריצים מתחת לאדמה במנהרות תהומיות וסוגדים לאלים נלוזים. אני חושב שככה זה בשביל אנשים שחוו התמכרות, באיזשהו מקום. אי אפשר לנצח אותה מקרוב, אפשר לשנות מקום.