כשהבמאי של העונה הראשונה ביחד עם בערך ארבעים עובדים אחרים מהסטודיו נספו בפשע שנאה פסיכופטי הייתי בטוח שהעונה השנייה היא אחת שתישאר בלתי גמורה. הייתי צריך לדעת מה שווה מוסר העבודה היפני. מה שווה אהבת החיים לאנשים שעוסקים באנימה. זאת לא הייתה סתם עונת המשך בעוד סבב של סדרות מאת אף אחד שאנחנו עשויים לבנות עליו, זה היה ניצחון של חיים. תבורכו Kyoani
