שב עמי; אתה אני.

בין שני הרים וים שמיים

איך נתכסה בסיפורים...

ובלהות ראינו, אנו

שלא נפיל ביד אדם.

כמו כן, אשמה רבה שתינו

כזאת טיפשות-

אנושיות.

אז בוא איתי, אני בעצמי.

בין שני הרים וים שמיים

תפאורה יקרה של שקט.

אם לא נפלה ביננו שלכת,

פחות יפה ההשלמה.

אם לא סלחתי, לאדם הזאב

גם לא הייתי סולח בך.

המחילה דיה עם זמן

והטיול ארוך עם פחת משקל

תור עמי; אתה אני.

בין שני הרים וים שמיים

לא נערב את האלים.

זאת רק שיבת אדם אל בית

מתוך מסע על שתי רגליו,

וזה הכל ניתן לדעת.

אז, בוא, יחידי

נרבה ביין

בין שני הרים וים שמיים

כן תבוא סכין לנוח

בין פירות ולחמים

נפרסו צללים, ירדו עיניים...

זה רק אנחנו, לתמיד.