נצפה, נראה בניצנים

של הסדק נברא בלילות איומים

והארץ טובה לכל הלך, הבא

והשורש נחפר. ליודעים- לא נודע

הוא שולח זרועות,

כמו תינוק בלהות

ואז השבר יימתח, יפלס,

יתקדם.

וכולנו רוקדים ורוחשים האשם

עוונות, אסונות,

על עלי סיוטים

והנשף נחלק אל לפני, ואחריי;

השבר הוא גזע, השבר איתן

השבר רעב לכל זכר שלמות

ונברא להכיל, לאכול, לעבד

משמיים נראה את השבר רוקד,

במבטם של שורדים

במצולות ההישרדות

בגניחות נקטעות

במחנק בין קירות

כך נבלעת השמש

וצבעים ברשותה

שב אל הארץ

שוב אליו,

בשאגה

אה-