ובכן, היכן להתחיל?

היו אותן גבהות מעלינו

רק פסגות אינן פוגשות

ושפלים זורמים אחרת.

על אף שעיניך שעגו ביופי

מבטי פשט לשווא,

וידעת מאז הארץ האוכלת ילדותיה

נכון אין טעם להתחרט

אם הייתי בצדך,

שמיים מתכחשים לעת

ואם היה לי כאחר

סליחה, נעמה

הגיע לך חבר.

ולא הייתי שם. לא הייתי ער.

ואז יצאת, עם מעט אוויר

ואומנות שירתה נאמנה

אומנם נשאו עיניך בשיר

מה שניזוק, מה שהשאיר הוא

וגם תמונה שלא שווה הרבה

אומרת כל מה שקורה,

וענן קודר כן מדדה,

נכון אין טעם להתחרט

שלא הייתי לצדך

שמיים מתכסים לרדת ערב

אז אם הייתי קצת אחר-

סליחה, נעמה

הייתי לך חבר.

אך לא הייתי שם. לא הייתי ער.

ומשית אגדה מתוך הארץ,

או שמה הוא שאותך הציל?

ומנגן לך את הזרם

של ילדים בבגרותם

לצידו תהיי גאולתי,

ותעלמי ממבטי. תראי,

אין פשר בעבר בועט 

להתלמד, ולהתעשט...

שמיים שקטים לאור כל אלה.

נכון, אין טעם להתחרט

אם הייתי בצדך,

שמיים מתכחשים לעת

ואם היה לי כאחר

סליחה, נעמה

הגיע לך חבר.

ולא הייתי שם. לא הייתי ער.