שא אמת, מאובנת בזוהר

בערסל מעוגן בתוך ארץ שטופה.

התייצב, אליה פנה

עם עין לחה, והחמה לעורפך

שא אמת, אבן יוקר ושפע

שים לה לובן כרקע,

ותרקוד בשעתה.

שאי גאווה, בממלכת אל הלאה

באלומה של היסטוריה

כי עלית מאיבה.

התנשאי, לפניה נשקי

עם רטט ביד ויציבה הנשמה

שאי גאווה, הילה פורסת קרניה

תני מפתח בשערה,

ורקדי בשעתה.