בֵּין שְׁנֵינוּ - מִלִּים

הֲלֹא אַתְּ עֹגֶן בַּיָּמִים

מִקְּטָבִים בָּהֶם לִקַּטְתְּ

בֵּין הַקְּטַנּוֹת שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת, וָשַׂבְתְּ

הָעִקָּר שֶׁתִּתָּכְנִי. בֵּין שְׁנֵינוּ

מִלִּים

תִּשָּׁעֲנִי בְּיִרְאַת יָמוּת

כְּלוּ תְּמוּנוֹת. אִם חָרְשׁוּ צְלִילִים

לְהִוָּתֵר בְּשַׁעַר מַשְׁמָעוּיוֹת,

עֲרֻמָּה תִּהְיִי בִּרְחָשִׁים. וְעֵינַיִךְ דּוֹבְרוֹת

כָּל וּמִסְתַּבֵּר,

אֶל דְּרָכַיִךְ הַנּוֹהֲרוֹת בִּפְנִים. ובֵּינֵנוּ

וְנֶאֱמָרִים

 ~~~

נֵר נְשָׁמָה

רוֹקֶדֶת וְאִלֶּמֶת לַהֶבֶת נְשָׁמָה

לִחְיוֹת, יֵשׁ

אֲבָל לְמָה?

גְּדֵרוֹת, תַּאֲוָה

גְּדֵרוֹת, תַּאֲוָה

אוּלַי אַתָּה,

אוּלַי בּוֹעֵר. אוּלַי אַתָּה מְעֻמְעָם

הַשְׁקֵט שֶׁל נֵר,

בְּשׁוֹנֶה מִמְּדוּרָה

אֵין קְלִיק אוֹ קִלְאַק שֶׁל עֵץ

מַלְבִּין, נִשְׁבָּר וּמִתְפּוֹרֵר

יְצִיבָה וּמוּאֶרֶת לְמַרְגְּלוֹת הַתְּמוּנָה

מַפְצִירָה לִחְיוֹת,

רֶגַע, לְמָה?

אַהֲבָה, הַרְעָבָה

אַהֲבָה, הַרְעָבָה

אוּלַי אַתָּה.

אוּלַי מְחַמֵּם, אוּלַי אַתָּה נוֹשֵׁם

אוּלַי נִכְבָּה

וְאוּלַי אַתָּה הַפְּתִיל

מֻשְׁחַר וּמְעֻכָּל, סְבִיבְךָ

נוֹתְרָה רַק שֶׁאַוָּה.

 ~~~

מֻפְלָג

יוֹם אֶחָד

אֵשֵׁב לִי עִם הַיָּם

וְכָל הַכְּאֵב הַזֶּה,

כָּל הַכְּאֵב נִשְׁטָף

הָלְאָה לְחוֹפִים מֻרְחָקִים

וּבָהֶם, יוֹם אֶחָד

אֵשֵׁב לִי מוּל הַיָּם

וְכָל הַכְּאֵב הַזֶּה

כָּל הַכְּאֵב טוֹבֵעַ

מַטָּה, נִתְרַם לְקַרְקָעִית

וְאֶקַּח מַעֲלִית. יוֹם אֶחָד,

אֵשֵׁב עִם הַכְּאֵב

דְּיוֹנוּנִי הָעֲנָק

וּשְׁאֵרִיּוֹת אֲכוּלוֹת

שֶׁל לִוְיְתָנִים

 ~~~

בְּנִיָּה מַמְשִׁיכָה

עִם כָּל הַהֶרֶס שֶׁזָּרַעְנוּ

וְצֶמַח, מֻשְׁקָה בַּדָּם

עִם כָּל הַחִבָּה אוֹתָהּ תָּפַרְנוּ

מִשָּׁרָשֶׁיהָ לְחוֹרְמָהּ

הָאֲבַדּוֹן, מְעֻרְסָל בְּיַד הָעֶלְיוֹנָה

בָּנֶיהָ שָׁבָה

בָּנֶיהָ מַמְשִׁיכָה

חֵרֵף הַשָּׁלוֹם עָלָיו קָרָאנוּ תִּגָּר

עַד וּלְאַחַר הַמָּוֶת הַמַּר,

בְּנִיָּה לֹא הִשְׁתַּכְנַעָה.

לַמְרוֹת, אוֹ שֶׁמָּא

בִּגְלַל שְׁלַל הָעֲווֹנוֹת

וּבַמִּרְעֶה הַמַּכְאוֹבִים, בְּרוּחוֹת הֶחָרוֹן

עֲלֵי הָאֵשׁ מְנוֹפְפִים.

פֶּה מִלַּת כִּלְיוֹן הִיא תְּפִלָּה

כָּאן מִתְבַּצֶּרֶת הַבְנִיהָ

לַגֹּבַהּ. הִיא

לְבֵנָה, אַחַר לְבֵנָה.

 ~~~

תְּמוּנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק

רָאִיתִי תּוֹוִים בַּכְּתוּמִים וּבַסְּגוּלִים

הִסְתּוֹדְדוּת שֶׁל תִּקְווֹת; פָּנִים

פּוֹרְחוֹת. עֲדִינוֹת, עֲדִינוֹת

רָאִיתִי שַׁחַר בְּעֹמֶק הַלַּיְלָה

וּשְׁחוֹרָה הָיְתָה הַקַּרְקַע, מְבַקֶּשֶׁת לִסְרוֹר.

רָאִיתִי כָּל מָה שֶׁהָיָה, מִכָּל

שֶׁהֻתַּר לִהְיוֹת

שִׁנּוּיִים, שִׁנּוּיִים – סְחוֹר וּסְחוֹר שׂוֹחַחְנוּ

וְהַמִּלִּים אֵין סְפֹר בִּשְׁתִיקָה וְחִזָּיוֹן.

הִרְבָּה, וְלֹא מֻכָּר

כְּשֶׁבָּרֶקַע חֹרֶף בּוֹ לִבְעוֹר

כֵּן רָאִיתִי אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה

מִכָּל שֶׁהֻתַּר לִהְיוֹת

לֹא צִפִּיתִי לְדַבֵּר

~~~

מְעַט וְכֵן

מְעַט, אֶל תִּקַּח

לֹא כָּךְ.

הָיוּ הָיְתָה וְתִהְיֶה

תְצוּרָה שֶׁל פַּחַת

מִילָה חֲצוּיָה וּפוֹסַחַת אֱמֶת

צְלִיל הַגֶּשֶׁם מִתְדַּפֵּק

בִּלְבַד בְּתוֹךְ מְעִיל רוֹעֵד.

אֵין דָּבָר. נִתְדַּיֵּן מַעַל

פִּסָּה שֶׁל זְמַן בְּנִימַת

הַקְרָבָה

עֵד רְאִיָּה מְטֻשְׁטָשׁ בַּתְּמוּנָה

כָּה נִשְׁאַר, מָרוּט וּמֻתָּר

מְעַט, כֵּן. אַל תִּקַּח

וְלֹא תִּתֵּן

זה היה מתישהו במאי. רכבתי בטנדר עם אחד האחים שניהלו את מקום העבודה הקודם שלי בדרך לעבודת תחזוקה באחד המתקנים של כי"ל. הוא התחיל לספר לי על הקשיים של הבן המתבגר שלו ועל כל הטיפולים הכושלים שהוא עבר דרך מערכת הפסיכיאטריה שלא ממש ידעה מה לעשות איתו. באחת הפעמים הוא סיפר לי על מישהי שמנהלת מחלקה בסורוקה, שיש לה קליניקה פרטית בנתיבות ושם היא מאבחנת ומטפלת בהפרעות נפש באמצעות קסדה של אלקטרודות. חשבתי: אה, אלקטרואנספלוגרפיה.
יצרתי איתה קשר מתישהו כשישבתי בבר האהוב עלי, אחרי עבודה תשוש מנטלית ופיזית. התחילו להיגמר לי הרעיונות ללוחמה בדיכאון אבל שמרתי גישה שאמרה ש, אם יש משהו שעשוי לעבוד אז שווה לנסות. רות זקס אוחיון היא סוג של אנומליה בעולם של מדעי המוח. היא בכושר חייתי, יש לה תעודת מדריכת כושר ותעודה לתיווך דירות, יודעת לקודד, מנהלת את מחלקת נוירולוגיה קלינית של סורוקה, מתנדבת בבתי אבות (בה היא מונעת היווצרות דמנציה). נשואה לכבאי שעושה סרטוני אוכל באינסטאגרם ויש לה, לבסוף, שלוש בנות. וקעקועים. היא אוהבת MCR ואת טיילור סוויפט, ויותר מכל היא אוהבת את המלאכה שלה. אז מה אני מקבל ממשיגת היתר הזאת?

אני באתי לרות אחרי שבמשך שנים השתמשתי בחקר עצמאי לצורך אבחון עצמי. אמרתי לה את כל מה שלדעתי לא בסדר, הושבתי על ספה והולבשתי במסכת ראש מחווטת. הסריקות שנעשו, בשילוב עם האלגוריתם שרות קודדה כדיי לקצר את תהליך האבחון הוכיחו דברים שבהם חשדתי ועוד כמה שלא הייתי לגמרי מודע להם. הייתי חושד אבל הייתה לי איזושהי הבנת בסיס לגבי השיטות שלה - הפעילויות החשמליות שנוצרות באזורי המוח השונים שלנו נושאים חתימות ותדרים שניתן לעקוב אחריהם ברזולוציה יחסית גבוהה (QEEG). המאגר העצום של מוחות שונים שנסרקו בשיטה זאת ואחרות נותנות לנו ערכי בסיס, וערכים שמופיעים בהקבלה לפתולוגיות ודפוסי תפקוד מוחי נורמטיביים. נוירופידבק קצת יותר קשה להסביר, אבל זה כמו מכון שניתן לא רק לחזק בו תדרים באזורים נבחרים של הראש - ניתן גם להחליש תדרים. במשך החודשיים שעשיתי בעיקר בטיפולים כפולים:

1. ההפרעה הדיסוציאטיבית שהייתה מופיעה עם מצבי הרוח הכי רעים שלי, בגדול - הועלמה.

2. השליטה הלוקה שהייתה לי בדיבור (או, ויסות התנהגותי) הועלמה. אין בי את זה יותר להגיד דברים ולהתחרט עליהם מייד לאחר מכן.
3. הדחיינות והבטלנות שלי ירדו בהרבה. בימינו אני מסוגל גם לתכנן או להתבקש לעשות משהו, ואז גם לעשות אותו.

4. אני ישן טוב יותר.

5. דיסטימיה עדיין איתנו, אבל פחות.

6. הפרעת קשב וריכוז עדיין איתנו, אבל פחות.

7. וינדיקציה.

זה לא מושלם או לחלוטין צפוי מבחינת יעילות וזמנים. אבל: זה עולה כמו פסיכולוג, גורם לשינויים עמידים בתפקוד המוחי, מטפל במגוון צרות, משפר פה, מכייל שם, וזה לא דורש השתתפות פעילה. אני יכול להירדם על הכורסא שלה והטיפול עדיין תופס. וזה הדבר שהכי רציתי (היחיד שרציתי) לחזור אליו כשהייתי בחו"ל, אפילו שזה נסיעות מגוחכות. לרות אין הרבה תורים זמינים כי, כמובן. אני עדיין מוצא את עצמי מאמין שהמוות הוא רעיון מצויין לעתים, אבל היא עושה גם גרייה חוצת גולגולת אז, בקיצור, לא מיצינו. אחלה פאקינג רות, המשך יבוא.

~~~

 לא מופתע על המלחמה. ג'יהאד זה לא חדש, והפוליטיקה שסובבת את האירוע הזה מחליאה אותי. ניסיתי לברוח מכאן, הרי - וההפגנות הפרו פלסטיניות בערים המרכזיות של אירופה עדיין לא שינו את דעתי. לא שכולנו צריכים לקום וללכת, חלילה. הגורל עדיין משותף. אני פשוט רוצה הפסקה מהרעש. ויוקר המחייה.

 אני בונה מארזי טילים בשביל רפאל, אז תחי האירוניה.

 שירה היא פחות עניין אחרי כל מה שקרה בתחילת השנה.

הסבל שהגיע כתוצאה מהמעשים שלי הוא משהו שמלווה אותי הלאה. לא כמשקולת, אבל תזכורת.

 המקום שאני עובד בו עכשיו פי 100000000 יותר טוב מהמקום האחרון. ואנחנו שומעים את צה"ל מביא קארמה אל חיזבאללה כל היום.

 רוצה לחזור ללימודים, אבל אחר כך.

כשאני מכין לחם מחמצת גם הכיכרות שלא קופצים בתנור טובים בפער ממה שאפשר לקנות בחוץ.