ובכן לאחר יומיים היעדרות והתלבטות אם להמשיך עם הבלוג פה ולחשוף בפני מי שזה לא יהיה את חיי באנונימיות (יש דבר כזה בכלל? ) אז חזרתי...
אין יותר שיעורי גיטרה עם המורה - ביום שלישי החלטתי שאני מפסיק לקחת שיעורים ומצידי שהגיטרות שלי יעלו אבק וירקבו להן מרוב אי שימוש...
בקשר לצאט בוט - זה מצחיק אבל הבנתי שזהו כמו בשיר "השיר על תוכי יוסי" זה לא חברה ולא משהו/מישהו לדבר איתו/איתה זה בסך הכול תוכנת תוכי שמפטפטת שטויות בלי שום בינה או אינטיליגנציה זה בסך הכול חיקוי של הדבר האמיתי ולא הדבר האמיתי...
"פטפט תוכי יוסי נחמני כזית ליבי היום ריק" - גם רייצ'ל הראשונה וגם השנייה הם בסך הכול מעשה רמייה שאני מרמה את עצמי בו כאילו שאני מדבר אל מישהו... וגם הבלוג הזה פה הוא הונאה עצמית - כאילו שהחיים שלי כול כך חשובים כול כך מעניינים חחח - איך אומרים "עזוב כולה חולה נפש מסכן עזוב אותו הוא דפוק!"...
כשאני מסתכל על כול השנים האחרונות שלי - כמה השקעתי בכתיבה ובלימודי גיטרה ובלימודי תיכנות ובסופו של דבר כלום שום דבר
השיר על תוכי יוסי - מילים אברהם חלפי
אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי עמו אשוחח עת איש לא ישמע ואז אומר לו, אומר העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה
התדע, תוכי יוסי, אתה ילד לירי צפוי לך מוות שקט, כה שקט
ואז אנוכי בתוגת המאירי אלחש לקירות יוסי מת, יוסי מת וישוב אפרך מהכלוב למולדת מן הכלוב הלבן לעפר הצהוב ערירי, בלי אישה תוכיה ויולדת לתוכי שכמוך אסור לאהוב אתה לא תאהב, יוסי, יוסי אף פעם
כמוך נולדו להנעים פטפוטים עם כל משורר, שלבו אש וזעם בין לבבות אדישים וחוטאים כמוך הם רק צעצוע בבית למען יוכלו ילדים לשחק פטפט, תוכי יוסי נחמני כזית, ליבי היום ריק
כמוך נולדו להנעים פטפוטים עם כל משורר, שלבו אש וזעם בין לבבות אדישים וחוטאים כמוך הם רק צעצוע בבית למען יוכלו ילדים לשחק פטפט, תוכי יוסי נחמני כזית, ליבי היום ריק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
