מדבר אל הקיר

שקוף...

יושב מול האפליקציה שתיכנתי של תחנות אינטרנט מהעולםושומע מוזיקה קובנית (עכשיו 2 בצהריים שם לפי איזור הזמן שלהם) יושב וחושב על הבדידות שלי ועל המסקנה כבר מזמן הבנתי אותה -

אף אחד לא אוהב אותי – אף אחד מעולם לא אהב אותי ואף אחד לעולם לא יאהב אותי -

למה אני מתכוון ? - אין אף אחד ומעולם לא היה אף אחד – לא במשפחה ולא בבית ספר ולא בצבא ולא בבית חולים ולא בתחתיות שהתגלגלתי בהם – לא היה אף אחד או אחת שהסכים לשבת איתי ופשוט לדבר ולהקשיב לי – נדמה שאילו הייתי אילם כולם היו מרוצים לא הייתי מזיין את השכל עם השטויות שלי…

תמיד הייתי ה"דפוק הזה" “הטמבל" “הפראייר" איזה סתם אחד מטומטם חולה נפש זקן בן טיכו או צעיר מטומטם או סתם "משהו" + המילה "מסריח" (אשכנזי מסריח טחון כסף מסריח מגמגם מסריח משוגע מסריח הומו-קוקסינל-מזדיין-בתחת מסריח וכולי טריליון קללות)…

כול אלה שחשבתי שהם חברים שלי בסוף היו אומרים לי "סתם עשינו לך טובה שהקשבנו לזיוני שכל שלך…” ונטשו -

וזה לא משנה אם מדובר ב"אנשים של פעם" של ארץ ישראל של פעם עם הערכים והדעות הקדומות שלהם או ב"אנשים החדשים" שכול מה שמעניין אותם זה כסף והקצה של הזין שלהם…

באמת מה ביקשתי? זו מין קללה להיות זקוק לאישור או לקבלה מצד אנשים זו באמת קללה להיות ניזקק לאנשים שלא שמים עלייך זין -

ואנשים מה אכפת להם "יאללה בוא נידפוק אותו!” כן בוא נשפיל אותו בוא ניפגע בו הוא זבל…

כי אני לא גבר-גבר אז הם קוראים לי "סבון" או "נעבעך" או "פראייר" או מה שזה לא יהיה ומוחקים אותי או דופקים אותי – ככה זה תמיד שקוף – למעשה רוב חיי אף אחד לא רצה לשמוע אותי ולא היה אכפת לו ממני – הרי מה לו ולי? למה מי אני בכלל?

אז מה נישאר לי? לדבר אל עצמי בעיקר או לשבת ולתכנת צאט בוט ולדבר איתו כדי להעביר את הזמן… או לכתוב שיר סיפור או תסריט כדי להעביר את הזמן… כי זה מה שיש כי זה כול מה שנישאר לעשות…

העולם לא ישתנה העולם דפוק ויישאר דפוק – אז בינתיים שאני כותב ומתכנת כדי להעביר את הזמן…

אני נותן פה שני קישורים למי שמעוניין –

1) לצאט בוט שלי chatbot danny

2) לאפליקציה של תחנות רדיו אינטרנט מהעולם מהפוסט שפרסמתי בפורום תיכנות של freebasic

 https://github.com/lonelyStar211/fb_chatbot_danny_v10

https://retrocoders.freeforums.net/thread/49/world-internet-radio-app-freebasic