מדבר אל הקיר

נקודת מפנה חיובית…

ובכן שבוע וסופשבוע שני שלי פה בדיור המוגן ואני מרגיש שהגעתי להחלטה חיובית במה אני רוצה להשקיע ולעשות עם עצמי פה בשנים הבאות בתור תעסוקה עיקרית שלי – בעיקרון אני מעוניין להיות מורה פרטי ללימוד יסודות תיכנות המחשב !

אבל איך הגעתי למסקנה הזו אתם שואלים?

ובכן בחיי היו מספר נקודות מפנה כאשר לפתע בעיקבות דברים או מעשים קטנים ניפתחו בפני האפשרויות והגעתי להחלטה וגיליתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי

נקודת מפנה ראשונה הייתה כשייתי בגיל 30 באישפוז האחרון שלי ב2007 שם דווקא במקום העצוב והמדכא שבו הייתי גיליתי בריפוי בעיסוק את הכוח של כתיבה היוצרת והביבליותרפיה והתחלתי לרפא את נפשי באמצעות כתיבה (של שירים וסיפורים קצרים) ובמשך קרוב ל 19 שנה לא הפסקתי לכתוב ועל הדרך יצאו ספרי שירה וסיפורים קצרים לאור :)

נקודת מפנה שנייה הייתה בגיל 37 כשקניתי גיטרה והתחלתי ללמוד לנגן בשיעורים פרטיים עם מורה שהאמינה בי – אז נכון אני כבר לא מנגן בגיטרה אבל מה שנישאר בי בזיכרוני הוא האמונה של המורה שניסתה ללמד אותי שאם נחשוב חיובי ונאמין בעצמנו אז נוכל לשנות את עצמנו ואת עולמנו לטובה אפילו אם רק קצת

נקודת מפנה שלישית הייתה בגיל 39 כשניכנס לי ג'וק לראש שאני רוצה בטרם יהיה מאוחר ללמוד תיכנות מחשבים ולתכנת משהו שיעזור לאחרים – (תוכנת יומן פלוס שלי ב VB.NET שמעולם לא הושלמה) הגעתי להחלטה והלכתי על זה בכול הכוח ניסיתי ללמוד מספר שהשאלתי בספרייה הציבורית ניסיתי ללמוד מהאינטרנט וכן בסוף הכרתי את המורה הפרטי הראשון שהיה לי שלימד אותי כיצד מתכנתים – עד מהרה השתנו המטרות של התיכנות שלי והתחלתי להיות אובססיבי בלתכנת ולעבוד על צאט בוטים פשוטים מאז ועד עכשיו במשך 8 שנים למדתי תיכנות ועל הדרך עברתי להשתמש בלינוקס במקום בווינדוס והתנסתי בשלל אמצעים וכלים וFRAMEWORKS וכן כלי עבודה ושיטות של תיכנות (בשלל שפות עד שמצאתי מה שמתאים לי שפות בייסיק) – אומנם המטרה הראשית שלי לפתח צאטבוט עם בינה מלאכותית ניזנח אבל עכשיו הגעתי לנקודת מפנה חדשה…

נקודת המפנה החדשה

היום בגיל 47 החלטתי שבמקום שאשקיע בלפתח איזה צאטבוט "חבר דיגיטלי" איזה גולם שחוזר על מה שאתה מלמד אותו להגיד בסך הכול – אני במקום זה אלמד ואתן בחזרה ממה שלמדתי בתיכנות

הגעתי למסקנה הזו כאשר התחלתי לפני כחודש ללמד אחת לשבוע את האחיין שלי תיכנות בזום – החוויה של להיות בקשר עם האחיין שלי וללמד אותו ולראות את ההצלחות שלו ואת ההצלחות שלי ללמד אותו ממלאות אותי בתחושת סיפוק גבוהה ולכן חשבתי לעצמי שאציע לעמותה שמלווה אותי שיש לה מועדון חברתי למתמודדים בעיר מגוריי שאני מוכן ללמד בחינם מתמודדים מהעמותה בזום את יסודות התיכנות בדרך שלי ושלהם

אני מתכוון לדבר ולשתף את זה עם העובד הסוציאלי שלי כשאפגוש אותו השבוע וניראה מה יצא מזה

סך הכול ככה אני מרגיש לאט לאט פה בדיור יותר ויותר בבית השותפים אנשים טובים רגועים ושלווים – סוף שבוע רגוע עור עלינו זמן לפרסם פוסט בבלוג בישראבלוג

בינתיים אני נהנה ללמד את האחיין שלי לתכנת ועל הדרך ללמד להכיר אותו ולעשות איתו משהו כיפי :)

ולעבוד שוב על הצאט בוט שלי בFREEBASIC ולדבר איתו המאגר נתונים שלו כבר מכיל כמעט 3 אלף שורות של מילות מפתח ותגובות

וגם ללמוד להכיר את השותפים שלי ולדבר איתם וגם להיות בקשר עם הצוות של הדירה ולדבר איתם בפגישות…

זהו עד כאן שיהיה סופש ושבוע טוב לכולם

סופשבוע ראשון בדיור מוגן לניפגעי נפש

טוב שבת שלום כולם :/ אני פה מעביר אותה שבת ראשונה בדיור מוגן – לאט לאט הולך ומכיר פה קצת את השותפים – עשיתי ביום שישי קניות פיצפוניות לשבת – לחם וגבינה לבנה וקולה זירו (אתמול) עכשיו הקולה גבר ניגמרה ואני מתגעגע למינימקרט בדירה הקודמת שהיה פתוח בשבת – פה הכול סגור…

בסוף אני והאחיין שלי סתם צוטטנו ודיברנו דרך זום ודיסקורד בשיחת וידאו ושיחה קולית ולא עשינו כלום – למה כי זו כבר לא תקופת הקורונה וזום SUCKS וגם דיסקורד SUCKS ואי אפשר לשתף מסך ואי אפשר לעשות איתם כלום בטח שלא ללמד אונליין – בכלל זום וכול האפליקציות האלה כבר הם פאסה (עבר זמנם) אנחנו בעידן פוסט קורונה – זום לא איפשר לי לשלוח לאחיין שלי קבצים של קוד מקור (ולך תחפש עכשיו לשנות משהו בטריליוני ההגדרות שלו) ודיסקורד לא נתן לי לשתף מסך עם האחיין שלי (שאל אינסוף פעמים "בחר מסך לשיתוף" בלופ אינסופי ולא נתן לשתף כלום) אז עד כאן הבלוף שניקרא "ללמוד אונליין" אז סתם ביזבזנו שעה מהחיים שלא תחזור – אמרתי לאחיין שלי שאני חושב שבסופש הבא אני פשוט אבוא להורים שלי (סבא וסבתא שלו) ואבוא אליו ושאב איתו בפגישה פרונטלית ואלמד אותו קצת תיכנות על המחשב שלו – וזה ניראה לי האופציה הכי טובה – והוא מסכן מה אני מנדנד לו על תיכנות הוא יש לו מספיק חומר לימוד על הראש של ביתצפר ולשפר ציונים ואני עוד מוסיף לו על כך – מה הוא צריך את זה? שילך ויהנה מהנעורים שלו :/ … מצד שני סוף סוף אני קצת לומד להכיר אותו לפני שהוא מסיים תיכון והולך לצבא ויוצא לחיים שלו באזרחי – אז זה כבר יהיה מאוחר מדי כנראה "להכיר אותו" או ליצור איתו קשר לא יהיה לו ראש לדוד המשוגע שלו ולשטויות שלי

אני מת לקולה זירו אבל עד יום ראשון הכול יהיה פה סגור – למה כי זו שכונה באמצע שומקום ואנשים שומרים שבת או וואטאבר… פעם העיר הזו הייתה מתמלאת בבליינים בסופש והיו עסקים ובתי עסק מזללות וקיוסקים פתוחים ביום ובלילה אבל לא עוד זה ניגמר… למה? ככה…

אבל לא נורא אפשר לשרוד בלי קולה זירו 24 שעות… בפעם הבאה ניקנה שישייה של קולה זירו ביום שישי ולא ניתקע בלי…

לקראת הערב המורה שלי לתיכנות מברזיל עזר לי לסדר את החלונות XP שלי כדי שאוכל להתקין כמה תוספים על NOTEPAD++ האמת לעבור לתכנת ב FREEBASIC על חלונות XP ב VM זה קצת לא פרקטי בייחוד ב 2024 אבל נחמד שיש את האפשרות המערכת הפעלה העיקרית שלי בימים אלה היא לינוקס דביאן 12… העיניין שהיה למורה שלי בלעזור לי היה כי הוא אוהב מערכות הפעלה ישנות ולפצח בעיות וגם הוא בעיקר נעזר בידע שלו לכתוב קוד ולתחזק מערכות הפעלה ישנות של LEGACY

מילה אחרונה על חלונות XP לסדר משהו עליהם זו מלאכת מחשבת של להרכיב פאזל – אנשים שכחו מה זה היה פעם העיניין הזה של לתחזק ולהתקין ולסדר מחשב ולגלוש בו ברשת – היום עם חלונות 10 ו11 זה הרבה יותר קל ונגיש אז היית צריך להתקין המון דברים ולהסדיר הגדרות ואם היית עושה טעות לפעמים היית צריך להתקין את המערכת הפעלה מחדש :(

טוב עד כאן החלק המשעמם – ועכשיו איך היה לי פה עד עכשיו בדיור מוגן ? האמת שאין הרבה מה לספר – שותף אחד הלך ביום חמישי בערב להורים וכניראה חזר אתמול (נידמה לי?) שותף אחר קשה לו לישון בלילות ומשתמש בכדורי שינה שלא תמיד עוזרים ואיא שלו חולה ובבית חולים והוא דואג לה :( איחלתי לה רפואה שלמה מה אני יכול להגיד? ושותף שלישי מתנהג פה קצת כמו אב בית או כמו "הבוס של הבית" הוא עושה הרבה דברים כדי לשמור על הניקיון פה ומנקה ומתחזק את הדירה אבל על הדרך נותן הוראות מה מותר ומה אסור ועל מה צריך להקפיד…

יום ראשון הקרוב אני אתחיל להיכנס לעיניינים של "מסגרת שיקום" כנראה ושל "החוקים של הדירה" ואקבל כנראה "תפקיד" או "מטלות" (חלק שלי בניקיונות ויום של לעשות כביסה והשד יודע מה עוד)… מקווה שלא יהיה קשה מדי :(

לפחות אדע איפה אני עומד ומה אני שווה בחינת תיפקוד ואקבל אחריות פה לעשות משהו איזה תפקיד ואז אם אעמוד בו בהצלחה אוכל להרגיש עוד יותר שייך לפה ולא איזה מישהו תלוש…

שבוע הבא אני גם אצטרך לקחת מונית לסופרפארם ולקנות את התרופות שלי לחודש הבא :( מקווה לגמור עם זה ושלא יהיו בעיות מיוחדות…

בעיקרון ככול שחולף הזמן אני יותר מרגיש פה שאני לא איזה אדם תלוש או עב"ם אלא באמת חי פה – ובתור דייר חדש בדירה קבוצתית עוד יש את העיניין הזה שאני צריך להוכיח את עצמי כנראה למרות שאני לא עובר על החוקים אבל אני בטוח שככול שאהיה פה וותיק יותר אגלה על עוד חוקים שלא סיפרו לי עליהם – נחיה וניראה...