שלום
לכם… עברו כבר חודשיים מאז נובמבר החורף
הגיע ואני עדיין בדיור המוגן שלי שורד
וממשיך במסע שלי להשתקם… לא אכנס יותר
מדי לפרטים – אני מדי פעם הולך למועדון
חברתי של ניפגעי נפש אני מבשל ומנקה עם
המדריכה השיקומית אני מנהל שיחות קבועות
עם העובד הסוציאלי ואני רואה מטפל
לפסיכותרפיה פעם בשבוע והעיקר אני לא
מעשן יותר בחדר שלי ולא עובד יותר על
החוקים :|
אני
עדיין לומד מחשבים ותיכנות בזמני הפנוי
לפי מה שמתחשק עכשיו למשל אני כותב על
מעבד התמלילים libreoffice
שבכלל
רץ בתוך מערכת הפעלה FreeBSD
שרצה
במכונה ווירטואלית VM
virtualbox 7 על
המערכת ההפעלה העיקרית שלי חלונות 11
(windows 11 home) תמיד
הייתי סקרן לגבי מערכת ההפעלה BSD
מערכת
ההפעלה מבוססת UNIX
אז
הגשמתי חלום או משאלה והאמת זה דומה
ללינוקס רק שזה לא לינוקס ומה שהסב לי
הרבה הנאה זה לתכנת עליה ב שפת C
עם
cc
– c compiler המקורי
של UNIX
מסתבר
שמהרבה בחינות BSD
לא
נופלת מ לינוקס וגם היא חינמתית כמו
לינוקס…
החודש
הזה יש לי יומולדת 48
ובשבילי
זה סתם יום לא רוצה כלום לא מתנות ולא כלום
ואני גם לא מאחל שומדבר לעצמי…
יש
לנו שותף שעוזב בסוף החודש כלומר אמרו לו
שעליו לעזוב עד סוף החודש הזה אז בשלושה
החודשים האחרונים הוא מחפש דירות או
יחידות דיור להשכרה הוא עובד בעבודה בשוק
החופשי כעובד ניקיון בקניון הוא בן 50
פלוס
ואין לו משפחה או למי לפנות ולי עצוב עליו
הוא היה פה 10
שנים
בדיור המוגן ועכשיו הוא יוצא לשום מקום
בשביל שומדבר הוא ישכור איזה חור קטן
ויצטרך לעבוד כמו חמור עד היום האחרון
שלו כדי שיוכל לגור שם ולא יזרק לרחוב הוא
מנסה לשחק אותה שהוא זה שרוצה לעזוב
כשלמעשה זורקים אותו מפה מכריחים אותו
לעזוב אף אחד לא מחכה לו בשומקום "לך
תדע איפה אני אהיה עוד שנה שנתיים… אולי
אני אמות"
הוא
אומר לי חצי בצחוק חצי בעצב "אולי
אני אגור ברחוב"
ומיד
מוסיף "החיים
חזקים יותר מהכול האנשים הם אלה שחלשים"
-
עצוב
לי עליו ואני חושב שהצוות עושה טעות וגם
אני יודע שגורלי היה יכול להיות דומה לשלו
ורק במזל גדול נתנו לי הזדמנות אחת אחרי
אחרונה להישאר פה ולהוכיח את עצמי…
את
העצבים שלי אני שומר לשיחות הפסיכותרפיה
ולצוות אני משתדל לשתף פעולה עם הציפיות
שלהם ממני אנא ערף וככה עוברים להם הימים
והשנים רצות...