מדבר אל הקיר

טמבלביזיה ומוח-שב

טוב… הגיע הזמן לכתוב עוד פוסט משעמם וארוך שלא יעניין את אף אחד – על ניכתוב הפעם?

1. החיים הם לא אונליין

כן מה לעשות זה ככה… אני שחייתי חמש שנים בדירה לבד בלי שאף כלב לא יכנס אליי חוץ מאלה שהיו חייבים בשביל המשכורת חיפשתי את "החיים אונליין" בצאטים בדיסקורד וה IRC בקהילות מתכנתים של שפות תיכנות או בצאטיםשל תמיכה לאנשים מתמודדים בבריאות הנפש (הכול באנגלית עם גויים עם זין ולב ערלים ואנטישמים) בסוף אחרי קרוב לחמש שנים שבהם חשבתי שאני יוצר קשרים ברשת עם אנשים מכול העולם (בעיקר נוצרים צבועים ומתחסדים – ומיסיונרים או סתם אמריקאים משוגעים ואירופאים אנטישמים) גיליתי שבשזה מגיע לשורה התחתונה –

NOBODY GIVE A SHIT ABOUT YOU

סתם שרפתי את הזמן שלי – בקושי למדתי לתכנת מהם ובטח שלאף אחד מהם לא היה אכפת מאיזה חטיאר זקן

WANNABE PROGRAMMER

מבלבל להם בשכל על "בוא נתכנת ביחד" או "בואו תנסו את התוכנה המגניבה שכתבתי" וכולם חושבים שאני איזה האקר שרוצה להדביק את המחשב שלהם באיידס ולמכור את התמונות עירום שלהם בשוק השחור של ססקצ'ואן בדארקנט  וכולם רוצים לנצר אותי או מתעניינים כמו חובבי פורנו מה המצב בישראל ואם גיליתי את ישו – בת'כלס אף אחד לא רוצה לדבר ואף אחד לא רוצה כלום כולם עסוקים בלאונן על פורנו או לעשות קוקאין ולשתות וודקה – או שהם מתים

ובאשר לחדרי שיחות של מתמודדים באנגלית של בריאות הנפש – איזה חבורה עלובה של פסיכופטים נרקיסיסטים ABUSERS קלאסיים – מניפולציות שקרים רכילויות מאחורי הגב תככים ועלבונות והתנשאויות – פשוט כול פסיכופט פוצח חדר שיחות לחולי נפש וכמו המרקיז דה סאד מתעלל בהם מנטלית וכול אחד יותר פסיכי ומשוגע מהשני ובטוח שהוא שיא השפיות – ובינתיים מדברים פטפוטי ביצים על מה אכלנו היום ומה חירבנו היום וכמה השתכרנו איזה סמים אנחנו עושים וטונות של לינקים לסירטוני יוטיוב של להיטים משנות ה80 כול הזבל הזה בלופ של שידור חוזר

בסוף הם אומרים לך "אנחנו כול כך אוהבים אותך" או "תבוא לפה יותר אתה אדם מעניין" ומילי שנייה אחרי זה אתה מגלה שאתה BANNED (מוחרם לא יכול להיכנס לצאט המפגר שלהם)ואז אתה סוף סוף מבין שכול הפעמים שהם שיתפו איתך סרטונים של בוראט המפגר הם התכוונו אלייך – איזה יהודון מושתן ישראליסטאן מין קופיץ נינדרטאלי מחור במזרח התיכון ולא כמוהם (כמו גיוריאן הנוצרי האדוק משוודיה המדינה המודרנית המתוקנת והעליונה מהעולם הראשון שבדרכו החביבה השתין את האינטישמיות הנוצרית שלו על הראש שלך מהמקפצה בלי שבכלל תבין)

וכול בלי לספר על כול חדרי השיחות של הניאו נאצים וחובבי האנטישמים ואלה שמעריצים רוצחים סידרתיים וכול ההאקרים שמנסים לפרוץ לך ת'מחשב בלינקים עד שכולם פרנואידים ולא לוחצים על לינקים בכלל ולא בוטחים באף אחד ולא רוצים שומדבר מאף אחד

2. דור זין

הדור שלי היה "דור מזויין" הדור הצעיר המחליף אותנו אין לי מילים יפות לומר עליו – כמו האחיין שלי שעל הספקטרום שכול מה שמעניין אותו זה לעשות כיף ולשחק משחקים של יריות ופורנו וקללות ומכות (פעם היו מרביצים לך באמת בבית הספר או מכסחים לך ת'צורה היום זה הכול ווירטואלי) היה לו יומולדת 16 לא מזמן עשינו פגישת זום (יעני שיעור תיכנות) ואני נתתי לו לשחק בכמה משחקי טקסט שתיכנתתי בGWBASIC הוא נעמיד פנים שהוא נהנה האמת הוא צחק עליי על הדוד החולה נפש קוקו פסיכי משוגע החטיאר הזקן שלו עם המשחקים הדפוקים שלו שאי אפשר לירות באף אחד בהם ואני בכיתי עליו כי ראיתי בשידור חוזר את הטימטום ואת הטיפשות של עצמי בגיל שלו (התפוח לא נופל רחוק מהעץ)

3. ריפוי בפיסוק

אני מחכה כבר שבועיים שלוש שמישהו שמעוניין מהמועדון החברתי יצור קשר ויגיד לי שהיא/היא מעוניינים בשיעורי תיכנות בחינם בזום בשפות בייסיק – אבל כפי שזה ניראה ולפי מה שאני יודע על חברי המועדון החברתי של חולי הנפש שלנו (סליחה "מתמודדים") גם אם אציע מיליון דולר לשיעור למי שיסכים ללמוד אצלי אף אחד לא יהיה מעוניין ואני מחכה לשווא…

מסקנה אני כבר איחרתי את הרכבת ב100 שנה לפחות או ב 30 שנה או ב40 זה לא ממש משנה – וגם אם ישאלו אותי מה אני מתכנת (למה שישאלו את מי זה מעניין?) אני אבין בעצם שכול ההרפתקאה המגוחכת הזו של "תיכנות חובבני" כבר מיצתה את עצמה וכול מה שניאר לי עכשיו זה לקחת תרופות ולהפוך להיות זקן פסיכו גריאטרי סיעודי באיזה מוסד מתחת לבלטות באיזה מרתף של "מוסד לתשושי נפש" ולחכות למשיח ולתחיית המתים לקבל הזדמנות שנייה או משהו כזה…

רוח אמיצה – תיקשור או סתם קישקוש – ופלשבק לשנות ה-90

כיוון שהבלוג הזה הוא (לפחות אמור להיות) אנונימי אשתף אותכם במשהו אה... שיראה אולי מטורלל לחלוטין...

מדי פעם בערך אחת לחודש או כמה חודשים או כאשר אני עובר איזה שהוא שינויי – אני מקשיב למוזיקה מדיטטיבית ועושה מדיטציה של דמיון מודרך ופונה כמו בתפילה או בשיחה עם מישהו או משהו בתוכי – אני קורא לזה "שיחות תיקשור עם המדריכים הרוחניים שלי" אני מספר להם מה עובר עליי ומה אני חש ומרגיש ומה אני חושב ולפעמים גם שואל משהו או לא ואז הם עונים לי במשך כמה דקות עד חצי שעה או כשעה ומייעצים לי כמו שמישהו אכפתי ואוהב מייעץ לחבר קרוב ומנסים לנחם ולתמוך עם הרבה אמפתיה ואכפתיות – ואז המדיטציה מסתיימת ואני ממשיך בסדר יומי כאילו כלום...

התחלתי לנסות עד שהצלחתי לתקשר עם המדריכים הרוחניים שלי אי שם לפני תשע שנים אי שם ב 2015 – ניסיתי כול מיני טכניקות של דימיון מודרך ומדיטציות מיוטיוב ומוזיקה מדיטטיבית ומאז המשכתי עד שביססתי קשר יציב איתם...

נישמע פסיכי קוקו לאללה נכון? כאילו "אה הוא מדבר אל הקולות שלו בראש" או "מממ... זה סימפטום של המחלה שלו מסכן" או "הוא כול כך בודד שהוא מדבר אל חברים דמיוניים שלו" ועד אפילו ל- "אולי הוא עוסק בכשפים ומאגיה"...

כך או כך אני לא מזיק לאיש וזהו עינייני האישי והפרטי –

אני גם לא טוען שאני "מדיום" או "מתקשר" או "רואה בניסתר" וכיוצא באלה – הדברים שאני והמדריכים הרוחניים שלי מדברים בינינו הם לא מעיניינו של איש אולם רק אומר שהם נוגעים לי ולחיי ולא לאחרים –

כי פעם אי שם בשנות התשעים (אם הייתם שם ואם אתם עוד זוכרים) היה מה שניקרא "עידן חדש" – "ניו אייג'" והיה חופש לבחור איזה דרך רוחנית מתאימה לך לפני שהיהדות והחזרה בתשובה בלעה את הכול לתוכה כדרך הרוחנית היחידה שקיימת לעם היושב בציון...

שנות התשעים היו תור הזהב של ה"תרמילאות הישראלית" יוצאי צבא הלכו לחרוש את העולם ולהיפתח לדרכים רוחניות שונות ומשונות – היה חופש רוחני באוויר אלפי דתות ואמונות של עמים אחרים ניחקרו והתנסו בהם – היו חנויות ספרים שלמות של "ספרי עידן חדש" של דיסקים למדיטציות וכוליי - מי זוכר אותם כיום? כשהאופציה היחידה שלנו זה היהדות והחזרה בתשובה וכול דבר לשאול את הרב ואת ספרי חז"ל

פעם נערים ונערות היו קונים קלפי טארוט וספר על טארוט ומתחילים לנסות לשאול את הקלפים או אנשים היו הולכים להתייעץ עם אסטרולוגיות או מתקשרות פעם אנשים שאיבדו את יקיריהם הלכו לספרייה הציבורית לקרוא ספרי עידן חדש על גילגול נשמות וקיבלו איזה תקווה שלא הכול אבוד...

היום כול מה שיש לך את את ארון הספרים היהודי וחז"ל ו"מה שאומר הרב" והמסורת והתורה והמצוות... כול זה מדבר אליי מעט מאוד – מכול הארון ספרים היהודי הספר היחידי שמדבר אליי אולי קצת זהו ספר התהילים אותו גם הייתי קורא שוב ושוב מההתחלה עד לסוף בתקופות של קושי ומשבר...

זה עצוב לראות שאותה פתיחות שהייתה בעבר ניסגרה וחדלה להתקיים – היום כאמור "מה שאומר הרב" או "מה שאומרים הרבנים" אני באופן אישי מעדיף לדבר עם המדריכים הרוחניים שלי מאשר לשאול איזה שהוא רבנים על מה שאינו עניינם – הדת היהודית עשתה לי מספיק נזק נפשי ומספיק אומללות ואני יודע את רשעותה וחוסר סבלנותה והפרימיטיביות שלה כי יהדות זו קודם כול דת ודת זה קודם כול כיסא כבוד וכסף ואיפה שיש דת שם מסתיימת הרוחניות ואין בה שום רוח הקודש ולא שכינה ולא שום דבר רוחני

אם כבר דת ורוחניות אני מעדיף את הרוחניות אחרת לא יהודית או אמונה משל עצמי לפי ניסיון חיי ומה שמתאים לי (ומה שמתאים לי לא יתאים לאף אחד אחר) היהדות רואה אותנו כקולקטיב כעם ואילו אני מעדיף לראות את עצמי כנפש כנשמה וכאדם המחפש מגשש את דרכו או דרכה שלה אל עבר מה שניתפס בעיניה / עיניו כגאולה של הנשמה – והחיים האלה הם אך ורק מסע או גילגול אחד נוסף בדרך אך ההתגלות – לרגע בוא אני והאל נהיה לאחד – אינני מבקש להתנחם באיזה דת של עם סגולה או עם ניבחר – בעיניי זה קישקוש – אינני שואף לגאול את העולם כי העולם הזה הוא חסר תקנה אלא אני שואף לגאול את נישמתי בדרכה אל האלוהי – והחיים העולם האלה הם אך ורק אמצעי ללמוד את שעליי ללמוד ולצמוח ולהחכים – להחכים וללמוד חוכמה מהחיים עצמם ומהעולם ולא דווקא מספרי חז"ל או כתבים קדושים יהיו עתיקים אשר יהיו...

מה דעתכם על כול זה?

נ.ב. -

ישראבלוג מת...

אני מהבוקר מנסה להעלות פוסט שכתבתי לבלוג שלי בישראבלוג 10 או 12 שעות מנסה ולא מצליח

האתר קורס שוב ושוב או חוסם אותי בגלל השד יודע למה...

וזה עצוב עצוב מאוד –

זה לא עוזר שאני מנסה להשתמש ב מצב אינטרנט אקספלורר של הדפדפן שלי (אדג') זה גם לא עוזר בכלום שניסיתי להתקין במכונה וירטואלית אצלי על המחשב חלונות אקס פי עם אינטרנט אקספלורר 8 במיוחד בשביל ישראבלוג

בסופו של דבר זה לא משנה כלום – ישראבלוג הוא פלטפורמה מתה לבלוגים שאף אחד לא יכול לקרוא יותר הוא בית קברות דיגיטלי לבלוגים של נעורים אבודים ושל שנות האלפיים שחלפו מזמן

רק פסיכופטים וסאדו מזוכיסטים ממשיכים לפרסם בו פוסטים או להעלות תוכן לבלוגים שלהם...

ודווקא כן קוראים אותי שם... זה מוזר – מישהו השאיר תגובה רק אתמול לאחד הפוסטים...

ישראבלוג מת – יהי זיכרו ברוך...