חצי מודעות
חצי שפיות
יודע מה לא בסדר
ועושה זאת בכל זאת
"זו החיה אני מצטער, היא לפעמים משתחררת"
לא רציתי לגרום לך לבלאגן, גם ככה יש לך מספיק
אבל אני שמח שאת דואגת
שמח שהתקשרת
זה אומר שאכפת לך
מחייך
הצלחתי
להבהיל אותך
אני פשוט כל כך חסר ביטחון
אני חייב אישור
שאני יכול
לעשות לך
את זה
את העלייה והנפילה
אופס (מסכנה, כאילו חסר לך)
אמרתי מאניה דפרסיה וצחקתי
וצעקתי
ואי ואי
התרגשתי אז שרתי
מה... את לא רגילה ככה?

תשמרי לי כדור, ניקח ביחד
אני רוצה שנחווה הכל ביחד

רגע, דיברת ככה פעם עם מישהו?
את מדברת ככה עם כולם?
רגע עם כמה יצאת, כמה היו לך?

שומעת, את ה-כ-י מדהימה בעולם
ואי ואי כמה אני אוהב אותך
אין עליך אין עליך איןןן

שומעת, חשבתי על זה ואם נהיה ביחד מבחינתי את זה צריכה לאכול כשר לא רק בבית גם בחוץ.

"אבל אני לא אוכלת כשר"

"אז את לא מכבדת אותי, אני מצטער אצטרך לוותר"

"אוקיי"

בבקשה
בבקשה
בבקשה
תרדפי אחרי
אל תתני לי ללכת
מחקתי אותך וחסמתי
מכל מקום
וחזרתי
רגע, את מוותרת?
את לא בוכה ומתחננת?

אני אידיוט

ההרס העצמי שלי
שוב מחרב לי
כל דבר טוב שיש לי בידיים

אני אתן לך רגע
ואני אחזור

אבל כשתחזור
אני לא אפתח את הדלת

היית מדהים
אבל אני לא מסוגלת

זה לפסיכולוג, פסיכיאטר

טיפול בנפש
בביטחון העצמי
ההרס העצמי

והעיקר אתה מדבר איתי על המידות
"המידות המידות המידות"

9,9
1,5

אם הייתי איתך הייתי 9
אבל גם הייתי מוותרת על עצמי כמו שלא וויתרתי מעולם

ואתם יודעים מה הטעם הנפלא ביותר בעולם?
טעם החופש
לחזור לעצמי
לשפיות

הדבר האחרון בעולם שאני רוצה לאבד שוב זה את עצמי,  המחיר של זה יקר מידי.