כמה השמיים יפים יותר בחורף. השקיעות של החורף שוות יותר. הזריחות של החורף שוות יותר. האמצע גם.
אני יכולה להסתכל על העננים האלה כל היום.
ומה אני עושה במקום?
רודפת אחרי מילים, אחרי כעסים, אחרי הזדמנות.
אני זזה, אני כל הזמן בתנועה. אני יוצאת מאזור הנוחות שלי ללא הרף, למה - שזו שאלה מאשימה מטבעה - העולם פשוט לא זורק איזו עצם?
ההסתברות היא לא הגיונית. אולי עדיף להסתכל על עננים.
אני נזכרת.
בפעם ההיא שכתבתי, לפני שנה, במחשבה על המהות של דייט.
אל תביא פרחים
אל תביא פרחים
רק אל תביא פרחים כי אין לי אגרטל, אז מה- אני אחצה עכשיו בקבוק פלסטיק ואשים שם מים?
אין לי בכלל בקבוקים חד פעמיים אז אל תביא פרחים
גם לא שוקולד, אני אוהבת מריר 90% ואתה בטח תביא משהו שארוז יפה ובעצם יש לו טעם של זבל ואז אני גם אהיה מחוייבת להגיד לך לא היית צריך, אני שומרת ואז אתה תמשיך עם - מה פתאום השתגעת את נראית
אש
עד היום יש לי
את השוקולד שהביאה לי בעלת הדירה ביום שבו נכנסתי ואני בכלל רציתי לחנוק אותה כי היא דפקה אותי עם החשבונות ואני הייתי תמימה ולא הבנתי וזו פעם ראשונה שלבד ומאז
ואבא שלי גם לא ייעץ לי טוב אולי התרגלתי לא להקשיב לו
אז הוא במגירה
הייתי באמת רוצה שתביא אולי בושם ואז תלך ותשאיר לי אותו אבל בושם זה מוגזם ואתה לא מליין ומי בכלל מבטיח שמשהו יקרה בינינו בטוח שלא אני מבטיחה אני אפילו הזהרתי
אמרתי לך שאני רגישה מאוד ועצובה מאוד וזה לא מתאים לכל אחד
אז פרחים? אל תביא פרחים
אני מבקשת שלא, פעם ביקשתי שכן אבל ממש סירבו לי נחרצות
"אני מעדיף לקטוף."
קח 20 שקל לך תקנה לי עכשיו זר, עצרתי בצד אבל הוא לא יצא מהאוטו
מאוד רציתי שהוא ייצא אבל המשכתי לנסוע כאילו זה משהו שעושים אחרי שמישהו מסרב להביא לך פרחים
כל כך השתדלתי להריח כמו אפרסק בשבילו והוא אף פעם לא קטף למרות שהבית היה ליד שדה
מה את כופה עליו עכשיו להביא לך פרחים מה את כופה מה
אז עכשיו אני כופה לא להביא, אל תביא
לא צריכה, לא רוצה
לא סיגליות ולא חמניות למרות שאני אוהבת ובמיוחד לא נוריות כי אחרי ממש מעט זמן הן נהיות עצובות ומסריחות ולא צריך עוד
עצב
וסירחון?
לא צריך
דפיקה בדלת מה עכשיו דפיקה בדלת שנייה אני אשים עיפרון, מקווה שאתה עומד לפחות במרחק צעד אחד מהדלת כי אני לא רוצה להיות קרובה כל כך על ההתחלה ושתראה שאולי הגזמתי עם הפודרה, אף אחד ואף אחת לא לימדו אותי להתאפר
אולי תריח שאתמול אכלתי לחם שום למרות שצחצחתי טוב וחוט דנטלי מנקה לשון מי פה של אורביטול, שנראים קצת כמו כימו אבל אתה לא צריך לדעת למה אני יודעת איך כימו נראה
גם אל תסתכל על החיוך
אל תראה את הגומה הדומיננטית
בוא פשוט נלך החוצה מהר אל החושך והאור הכתום של המנורות שדווקא כן משמח אותי
אולי דווקא יהיה בסדר אולי אתה ממש נחמד אולי אתה גם גבוה
בושם בושם בושם מה אני הולכת לדלת שכחתי בושם
אני אחכה שנייה או שתיים כדי שלא תריח שהרגע השפרצתי
בושם
זה הריח הטבעי שלי, ורד דמשק עכשיו
יש לך ריח טוב אני מודה וזה טוב, זה אחר, הבושם שלי מתערבב טוב בשלך
אבל
עכשיו אני קצת עצובה
שבאת בידיים ריקות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
