תמיד יש לי המון מה לומר ואני לעולם לא מספרת את זה אפילו כשאני מרגישה כמו הר געש, אז מתחלפת התקופה וכל הדברים הישנים נמסו אל תוך הלבה ואני כבר עסוקה בדברים חדשים לגמרי שחייבים להיאמר אבל מתאכזבים גם הם, ככל שזורמים יותר מים בנהר מידת החייבות של הדברים להיאמר דועכת ואני מגלה שהביטוי העצמי לא כזה חשוב, כשהביטוי הזה רואה אור אני מתבוננת בו בדיעבד וחותכת את עצמי לחתיכות קטנות שאפשר לאכול בביס.

חלמתי הלילה שאני ואמא שלי חזרנו מחנות החיות עם שקית ובה דג קטנטן שנראה אפרורי ומסכן עד כדי עולב, זה היה הדג הכי חשוב בעולם כאילו כל הקיום תלוי בו, אטמה, אני חיפשתי במהרה מגושמת כלי חדש בו יחיה הדג, לאחר ששפכתי בעדינות את תוכן השקית אל תוך הכלי לא הצלחתי למצוא בו את הדג שלי, בתסכול רב בכיתי כשחשבתי שהרגתי את הדג, אפילו כשהבחנתי שבכלי הופיע דג קרב יפהפה בגוון כחול, את הדג הזה לא רציתי, רציתי והתגעגעתי רק לדג האפור ללא הקישוטים שנראה ממש מסכן, רק אותו אהבתי.

יש לי קופסה ובקופסה יש חוט, אני יודעת שאם אמשוך בחוט כל המקום פה יתבלגן, לא ברור כמה יתבלגן אבל ברור הוא חוסר הביטחון ביכולת שלי להשיב את הדברים לסדרם, ברורה היא הטפשות במחשבה שדבר אחד צריך להיות כזה ולא אחר ושכל הדברים צריכים להיות בצורה מסוימת - אחרת 'את לא יודעת איך לחיות', אין שום סדר מחייב לעניינים ובנוסף על כך אומרים שגם הזמן הוא אשליה, זה מותיר אותי רק עם הדברים שאני רוצה ועם הדברים שאני לא רוצה אבל יטיבו איתי, פה אני מתחילה להסתבך ולמשוך בחוטים שלא עושים שכל, אני עדיין רוצה להמשיך ולקיים חיים של פרישות ואני לא מבינה למה זה, אני לא רוצה להיפרד מהמלאך שלי כי אנחנו מאוד מאוהבים ואני מרגישה שהוא מרפא את הלב שלי עם זריקות של אהבה וגם אני משקיעה בו, אני מתגעגעת אליו כל היום, אני לא מבינה את הפיצול שיש בי ואת הרצונות הסותרים, לפעמים נדמה לי שאני יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, נדמה לי שאפגע בו בעתיד למרות שאין לי כוונה כזו וזה מטריד אותי, נדמה לי שהוא צריך להיות בחיים שלי כי חיכיתי כל כך הרבה זמן שהוא יגיע וכשהוא הגיע פשוט ידעתי, נדמה לי שאמשיך לגשש באפלה הזו של הבורות עוד זמן מה, נדמה לי שאני אהנה מכל רגע, זה רק חלק קטן מכל הבלגאן, כמובן שלמשוך בחוט הכוונה לחתוך אותו ולחתוך מהתואר, לחתוך מהעבודה ולחתוך מהארץ, יש כמה מקומות שאני יכולה לנסות להשתרש בהם אבל מה זה שווה, אני רוצה להשיג תואר במתמטיקה ובשלב הזה התואר הוא רק איזה קישוט שאני רוצה לתת מתנה להורים, שיוכלו להשוויץ שהם גידלו מתמטיקאית בזמן שאני הולכת לעשות יוגה בהודו עד לא ידע, אני טובה מאוד במה שאני עושה ואם אחתוך מהתואר ואשקיע רק בזה אני גם אצליח, הידיעה שאצליח מתסכלת כי בימינו אני בונה חיים שלא יאפשרו את ההצלחה הזו, אי אפשר לעשות את הדברים האלה ותוך כדי להחזיק חיי נישואין מחייבים, אני רוצה להגן על המלאך שלי, חלילה שלא יהפוך להיות אותו האדם שגרם לי להתפשר על הרצונות שלי, זה בלתי נסבל.

חוץ מזה חבר שלי מושלם ולנשק אותו זה הדבר הכי כיף בעולם כי אני פשוט כל כך מאוהבת בו ואנחנו מתכרבלים במשך שעות וכל כך מכירים ומתלטפים והוא נותן לי חום כזה שמעולם לא קיבלתי מאף אחד. אני עושה כל שביכולתי להיות טובה לפחות כמוהו וללמוד איך לאהוב אותו כמו שהוא אוהב שאוהבים אותו, אני חושבת שאני טובה בזה.

לפני שבוע ניקי מינאז' הוציאה אלבום חדש, חיכיתי חמש שנים לרגע הזה, אני וחבר שלי קנינו כרטיסים להופעה שלה באירופה, הבת זונה לוקחת 600 שקל ליציע אבל בכיף באהבה שתהיה בריאה אני הולכת להנות כל כך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!