| 11/2024
תן לשכוח לפני יותר משנתיים הגעתי להחלטה ששינתה לי את העולם הפנימי, בינתיים לרעה, נמאס לי מכל הדבר הזה. בכל פעם שאני מסתכלת לאחור אני חושבת שהייתי כזאת חמודה בימים ההם. ובמשך שנתיים אני סובלת מאיזה דיבור פנימי שמכריח אותי לכל מיני דברים, כאילו אני לא בסדר, דבר לעומתי כזה. לא משנה כמה אני משקיעה ומשתדלת זה אף פעם לא מספיק ואני סובלת כבר המון זמן. ההבדל הוא שבעידן הנוכחי אני כבר יודעת שאלה רק מצבים, יש לי מספיק מרחב פנימי כדי להחזיק ולהתמודד, ורק לפעמים אני מתפרקת. אני כבר לא פורקת עול כמו החילונים בתל אביב. הדעת שלי חריפה ואלימה אבל היסודות הונחו כך שכלפי חוץ אני כבר לא צריכה להתאמץ להחזיק, אני שקטה. האמת היא שאני כל כך שקטה שכבר קשה להכיר אנשים, הם מסתכלים עלי כאילו אני לא אישית, כאילו אין למה להתחבר, אין כלום מעבר או בתוך הראש, ואני לא מתאמצת בשיט לעשות בכאילו יש משהו מעניין בתוך השכל שלי, זה רק אוסף של מחשבות. הרגשות שלי זה דבר אחר בכל אופן, והרגשות שלי שונים לחלוטין מהמחשבות, הכול מתנקה באיטיות בלתי נסבלת, ואז אני יכולה לראות שהמחשבות שבאות הן כמו הרגלים מגונים שנדבקים ולא רוצים לעזוב. אני רואה את עצמי שלפני עשור ואני מבינה שהמחשבות שיש לי היום, אלה שלפעמים פונות נגדי, הן היו הפנימיות שלי בזמנו, וזה רק עניין של זמן עד שיעברו מספיק מים בנהר וישתפו גם את זה. לפני כמה זמן ביוגה הבנתי שהאידיוט שהתעלל בי עשה לי רק טוב. זה נכון, הייתי זקוקה לו, הוא לימד אותי וכיוון אותי ללימודי מתמטיקה, הוא עזר לי להפסיק להיות סמולנית זונה בוגדת שמאמינה לכל שטות שאומרים בטלוויזיה, הוא לימד אותי רטוריקה, הוא נתן לי לקרוא ספרים טובים, הוא לימד אותי לבשל טוב, הוא עזר לי להיות עצמאית. אז נכון הוא התנהג כמו אידיוט ושרט לי את השכל ברמות שאין לתאר אבל תראו אותי אחרי כמה שנים אני כבר כמעט חצי בסדר, ואפילו מתקנת טעויות מהילדות. סוף סוף בקשר טוב עם המשפחה, מצטיינת ביוגה, אוהבת את הבריאה. רק מבפנים אני סובלת בכאבים וככל שעובר הזמן אני מצליחה להחזיק ולטפל. בסופו של דבר הוא נתן לי הרבה, ומה שהוא לקח ממני זה רק עניין שלזמן עד שאשכח גם מזה. בחודשים האחרונים החיים השתנו לחלוטין, אין לי ממש כוח לזה, אני אוהבת להיות לבד, אני מתגעגעת לימים שבהם הייתי נזירה מתמטית, שם הייתי מאה אחוזים באלמנט שלי, אבל היה שם כאב גדול. בימים האלה אני מאוד מפונקת, וחיים עזרא מנקה את כל הבית ולא מרשה לי לנקות גם. הייתי צריכה להסביר לו שלפעמים גם אני רוצה לעשות כלים. הכנתי לו רביולי גבינות ברוטב ברוקולי ופטריות על בסיס קרם קשיו כאות תודה, באמת שהבן זונה הקודם לימד אותי לבשל בן זונה, לפחות הוא השאיר אותי עם כישורי חיים שבאמת עושים את ההבדל. אני מתלהבת מאוד מזה שלאחרונה גיליתי את הברוקולי ואני משתדלת לאכול כמה שיותר ממנו כדי לפצות על חיים שלמים של פספוס.יש דברים שלוקח להם המון זמן לפרוח.
| |
|