נטיות שחלפו חוזרות אלי וזה לא נעים לי
יש לי כל מיני מחשבות על זה שכבר שנתיים אני לא סקרנית בלימודים

אין לי דלק להמשיך ליסוע

אין נחישות גם

שהכול ילך קיבינימט מצידי

אני רוצה רק לשתות תה קמומיל ולראות בית הקלפים

וגם עוגת לימון

ושפרנסיס לא היה הורג את העיתונאית הזו, הוא צריך היה להכניע אותה

היה רק בן אדם אחד שהצליח להכניע אותי

זו נחישות אמיתית

לפעמים אני מאבדת עניין ואז כבר אין מה להכניע

לכו תדעו כמה גלגולי חיים אני סוחבת את המטענים האלה

אני כבר לא קוראת בטארוט ולא שורפת קטורת ולא עושה יוגה, רק אוכלת עוגת לימון ודוריטוס טבעי עם אבוקדו (כשיש)

ושותה גם תה קמומיל

ועייפה כל הזמן ולא מרוצה

ועושה את כל מה שצריך לעשות חוץ מללמוד

משתפרת בהרבה דברים וממשיכה לדחוף קדימה בקצב האיטי שלי

מרגישה פגועה עדיין

פעם זה לא היה ככה, עוד היה לי כוח לחיות

אני מבינה עכשיו

הפצעים עדיין פתוחים

הצלחתי לנקות אותם

אבל אני עדיין שותתת דם