אני מדחיקה את הצל כבר הרבה זמן

זה הזמן לתת לדברים לצאת החוצה

אנחנו לא ילדים

אפשר להתמודד עם הכול

הבעיה עם הצל שלי זה שהוא אוהב אלימות מכל מיני סוגים ושהוא לא מאמין להצגות

כדי לרצות את הצל צריך לשים את כל הדברים הטובים על המזבח

הדברים שבניתי לעצמי, הם מרגישים מזויפים בצל הצל

הדעת שלי מסרבת להשעות את הספק

משחקים לא יצליחו איתי

רק אלימות הוא רוצה

ממש כמו באותם הימים עם המחנק, זה אותו הדבר

בראש שלי הוא מצמיד אותי לקיר ואני נחנקת ויש סכין ויש חיוך עם שיניים חדות ויש פאלוס ויש מכות

וכשאני יושבת אל מול סוף העולם זה אחרת, כי לא מתאים פאלוס, בעיניי רוחי אני שוכבת על הרצפה והצוואר שלי מדמם

במקרה הגרוע זו אני חותכת את כל הדברים

אני מבקשת מהפיל שבחדר שיעזור לי לשבור את כל המכשולים

שיעזור לי לרתום את האופל הזה ולהמיר אותו לאור

אני מתפללת לאישווארה שיכניע אותי בכוח הזרוע או שיהרוג אותי

זה תמיד טנגנס בכל הפנטזיות שהצל ממציא, כי הוא בחר להישאר בחושך

הוא מושלם ככה, אם היה יוצא אל האור הצל היה מוצא דמות שונה להשתמש בה

כואב לי מאוד, אני לא מצליחה לעשות הרבה דברים שאני צריכה

אבל אני גם חושבת שזה חשוב להניח את כל הדברים האלו בסדר הזה

לגיהנום יש שבעה מדורים

צריך לעבור דרך כולם

I would recognize you in total darkness, were you are mute and I am deaf. I would recognize you in another lifetime entirely, in different bodies, in different times. And I would love you in all of this, until the very last star in the sky burnt out into oblivion.