עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה, האמת לא יודעת למה הספקתי.

בכל מקרה לפני חודש נפרדתי מחבר שלי. זאת הייתה פרידה מאוד ארוכה וכואבת... ניסיתי להפיל את זה על עצמי, כיאלו לגרום לו לחשוב שזה בגללי ואני אשמה ככה הוא לא ירגיש רע, אבל זה לא הסתדר...

ניסיתי להגיד לו שזה בגללי , שאני צריכה זמן לחשוב על דברים ושאני מרגישה שאני לא מתנהגת כרגילל בחודשים האחרונים ושאני צריכה זמן לבד לחשוב למה זה ככה ומה לעשות בקשרא לזה...

אבל הוא כנראה לא הבין כי כמה ימים אחרי זה הוא התקשר אליי, בעקרון זה היה כדי להתייעץ למשהו שהוא רצה את דעתי כי היא חשובה לו, וכל עוד דיברו על זה השיחה הייתה בסדר גמור, אבל ברגע שהוא התחיל שוב לדבר עליינו זאת נהייתה ממש שיחת שאול, זה היה כאילו אני נפרדת ממנו שוב, וזה כאב לי והייה לי קשה ככה שאני מניחה שלו היה עוד יותר קשה, כואב ופוגע אבל לא הייתה לי שום ברירה אחרת, הוא המשיך לבקש ממני שאני אחשוב על זה שוב ואמרתי לו שאני חושבת שאנחנו פשוט לא מתאימים אבל הוא חזר על זה שוב ושוב כאילו נכון שהוא הצד הפגוע, אבל ביקשתי להיות לבד בשקט, הקשבתי למה שאמרת למה לבקש 17,000 פעם שאני אחשוב על זה? מספיק פעם את, כאילו הוא מבקש שאני אנסה לחשוב על מה שהוא אורמ שאולי הוא צודק, אבל הוא לא מנסה לחשוב אולי אני צודקת... בכל מקרה בערך שבוע אחריי הוא שולח לי פרחים עם פתק שאנחנו צריכים להיות ביחד, והבנתי שהוא כנרהא חושב שאנחנו נחזור, ומכיוון שאני בשבלב הזה הבנתי שזה לא יקרה, התקשרתי אליו והייתי צריכה לדבר איתו שוב... זה כאילו נפרדתי ממנו 3 פעמים... בכל מקרה נראה לי שהפעם הוא הבין כי מאז הוא לא יצר איתי קשר.. אני מקווה שהוא יתגבר וימצא מישהי אחרת שתאהב אותו כמו שמגיע לו, ואל כמוני שחצי מהזמן הכלל לא ידעתי מה אני צריכה... מגיע לו יותר מזה.. הוא בן-אדם טוב...

אז כרגע אני שוב לבד... קצת מוזר אבל לא יותר מידי...

הבעיה עכשיו היא שאני כרגע במצב שאין לי חברים, כאילו יש לי רק חברה טובה אחת וזהו... כל שאר האנשים שהיו בחיי התרחקו ממני בגלל סיבה כזאת או אחרת, וחלק אני הרחקתי בתקופה מסויימת בחיי... ככה שאני נשארתי לבד איתה. והיא החברה הכי טובה שלי כבר כמעט 10 שנים ואני אוהבת אותה מאוד והיא הייתה שם בשבילי כשהייתי צריכה אותה בזמנים הכי קשדים (וכמובן גם בטובים) וגם אני הייתי שם בשבילה... אבל השבוע היא ממש עיצבנה אותי. ביקשתי ממנה לבוא איתי לאיזה מסיבה והיא אמרה כן ישר, לא אמרה שום דבר אחר, אמרתי לה שהולכת להיות מוזיקה שאני אוהבת וזאת מוזיקה שהיא לא ממש אוהבת אבל עדיין היא לא הביעה הסתייגות. פתאום אתמול היא מתקשרת אליי ואומת שהיא לא מתכוונת להוציא 70 שקל על מסיבה שיש בה מוזיקה שהיא לא אוהבת  ושזה היה ברור מלכתחילה שהיא לא רוצה לבוא.

א. זה לא היה ברור מלכתחילה.

ב. היא בכלל לא שאלה כמה זה עולה, וזה בכלל עולה 40 שקל ולא שבעים

ג. היא חיכתה יותר משבוע להגיד לי את זה , וביינתיים נתנה לי לפתח ציפיות

ד. היא לא מתכוונת לבוא למרות שהיא יודעת שזה חשוב לי ושאין לי עם ללכת חוץ ממנה, ככה שאם היא לא באה אני לא יכולה ללכת

ה. אני הייתי עושה את זה בשבילה גם אם זה היה מסיבה שעולה 100 שקלה והיא הייתה באילת או לא יודעת איפה, אני הייתי באה איתה ומוציאה את הכסף הזה כי אני יודעת שזה חשוב לה...

אני לא יודעת אם לכעוס עלייה או לא כאילו אני כועסת אבל אני לא יודעת אם אני צודקת... אולי היא לא חייבת לי כלום בעצם, כאילו אנחנו חברות אבל זאת מוזיקה שהיא לא אוהבת... ואם אני מוכנה לעשות משהו בשביל מישהו לא אומר אוטמטית שהוא חייב לעשות את זה בשבילי... והיא הייתה שם בשבילי כ"כ הרבה פעמים... אבל אני לא יודעת... עדיין למרות כל הנימוקים האלו אני עדיין חושבת שהיא לא בסדר... אני פשוט לא רוצה לריב איתהכי אני מכירה אותה לא חשוב מה בסוף היא תצא בסדר ואני אצא זאתי שהייתה לא בסדר... יכול להיות שזה אכן המצב אני לא אומרת שלא... אוף,ףףףףףףף זה נורא מבלבל...:(((

טוב זהו ביינתים להיות...