ימי חיי

פרצופים של אנשים דומים אחד לשני. אני מזהה.

כבישים שנסעתי בהם פעם. אני מתמצאת.

לאט הדברים משתנים..

ופתאום, כשעמדתי שם בהופעה

מצאתי את עצמי מכוסה בקליפה. איך לומר.. מרוסנת.

רציתי לחבק. אבל לא הרשתי לעצמי

ידעתי שהוא יבין שאין לי כל כוונה נסתרת

אבל שם בהופעה, כולם התחבקנו בשיר עממי

ורציתי להתחבק

אבל לא הרשתי לו לחבק אותי.

לא הרשתי לעצמי.

שם בהופעה, עובדה מוגמרת עמדה מול עיני

הקליפות שלי, השכבות ששמתי מעלי - הם כבר שם

מצאתי עצמי שם - עומדת מול עובדה מוגמרת לגבי עצמי

נהייתי צברית